לוגו
יֵשׁ נִשְׁמַת עוֹלָם...
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

יֵשׁ נִשְׁמַת־עוֹלָם, מַעְיַן כָּל הַנְּשָׁמוֹת,

מִמֶּנָּה יוֹנְקָה נִשְׁמַת כָּל יְצוּר,

מִמֶּנָּה יוֹנְקִים שְׁחָקִים וַאֲדָמוֹת,

וּכְרוּב, וְאִישׁ, וְחַי, וְעֵץ, וְצוּר.


אֲבָל גַּם נִשְׁמַת־תֵּבֵל הָאַדִּירָה

יֵשׁ תֶּחֱלֶה פִּתְאוֹם – מַדְוָהּ מִי יְתַן?

מִי יָסִיר כְּסוּת מֵחִידַת־חִידוֹת טְמִירָה?

מִי יִקְרָא שֵׁם לָזֶה אֲשֶׁר לֹא כָאן?


אַךְ אִם בַּמַעְיָן מָוֶת – לֹא יִמָּלֵט

כָּל מִי אֲשֶׁר מִמֵּימָיו יֵשְׁתְּ מֵאוּם,

וְנִשְׁמַת תֵּבֵל רַבָּה כִּי תֵחָלֶה –

וְחָלָה אִתָּהּ יַחַד כָּל הַיְקוּם.


מַזָּרוֹת פִּתְאוֹם יֶחֶוְרוּ כַּמָּוֶת

וּפִתְאוֹם יֵשׁ שֶׁיֶּאְדְּמוּ כַדָּם,

וְכוֹכַב־שֵׁבֶט יַחְפֹּץ זְנַב־שַׁלְהֶבֶת,

כְּנָכוֹן בּוֹ לְטַאטֵא שַׁחַק רָם.


וְחוֹלְלָה הָאָרֶץ מָחוֹל פֶּרֶא,

אוֹקְיָנוֹס יָפִיר חֹק וְעָבַר גְּבוּל;

וְשָׁבְתוּ קַיץ, חֹרֶף. קָצִיר, זֶרַע,

הַמּוֹעֲדִים חֲקָקָם שׁוֹכֵן־זְבוּל.


בְּעֶצֶם תּוֹר הַקֹּר וְהַקִּפָּאוֹן

עֲדֵי־נִצָּנָיו יַעְדֶּה עֵץ־הַגָּן,

אַךְ בָּא הַשֶּׁבֶר יַחַד עִם הַגָּאוֹן:

כְּפָּרְחוֹ כֵּן גַּם יִבֹּל קֹדֶם זְמָן.


וְאָדְמָה נִצַּת־דֻבְדְּבָן הַצְּחוֹרָה,

וּפָרָג לוֹהֵט יַלְבִּין מִנִּי סִיד,

וְאֶבֶן אִלְּמָה תָחוֹג כַּשִׁכּוֹרָה,

וְנָהָר שׁוֹטֵף יַעֲמֹד מִבְּלִי נִיד.


וְנֶשֶׁר יֶשִׁי טִיסַת־עֹז נִסְעֶרֶת,

וְכִבְשָׁה תַמָה פִּתְאוֹם תִּלְטֹשׁ שֵׁן,

וּמְאוּרַת־חָשְׁכָּהּ תַּעֲזֹב חֲפַרְפֶּרֶת

וְעַל מְרוֹמֵי־הָרִים תִּבְנֶה קֵן.


אָז רוּחַ־עִוְעִים תֵּעָר גַּם עַל אָדָם

וְנָע כְּעִוֵּר בַּעֲרָפֶל עָב;

יוֹם־יוֹם אֱלִילִים יִבְרָא וַעֲבָדָם,

אַף גַּם יוֹם־יוֹם יְנַתְּצֵם בְּשֶׁצֶף־אָף.


וְסֻכְסְכוּ וְתֻעְתְּעוּ הָעַמִּים,

וְגוֹי אֶל גּוֹי יְנוֹסֵס נֵס־הַקְּרָב,

וְדַם וּדְמָעוֹת יִשְׁטְפוּ כַיַּמִּים,

אָח יַעֲקֹב אָח וּבֵן יְרַצַּח אָב.


וְנָבְקָה רוּחַ שָׁפָל וְגָבֹהַּ,

גַּם חַכְמֵי־אֵל לֹא יוּכְלוּ אָז עֲמֹד,

וְאִם יִשָּׁאֵר אֶחָד קְדוֹשׁ אֱלֹהַּ,

אֶל אַפְסֵי־צִיָּה יַרְחִיק חִישׁ נְדוֹד.


וְטֶרֶם נִיצוֹץ אַחֲרוֹן בּוֹ יְדֹעַךְ

אֶת שִׂיחוֹ יִשְׁפֹּךְ חֶרֶשׁ לִפְנֵי אֵל,

אַךְ לֹא עַל תִּקּוּן נָפְשׁוֹ יָרִיד שְׁחוֹחַ

וְאַף כִּי גַם לְאוֹרָהּ אוֹרֵב צֵל,


וָלֹא עַל נֶפֶשׁ־בֵּיתוֹ, נֶפֶשׁ אֻמּוֹ,

וְאָף גָּם לֹא עַל נֶפֶשׁ עָם וָעָם –

עַל מַדְוֵה נִשְׁמַת־תֵּבֵל יֵבְךְּ נְאוּמוֹ

וּבְעַד תִּקּוּנָהּ יִיצַק לַחַשׁ חָם…

רחובות, שבט תרפ"ב