לֹא אֶהְיֶה לָךְ, הַשֶּׁמֶשׁ, כְּפוּי־תּוֹדָה: חִמַּמְתִּנִי

בְּבוֹאִי גֵר וְגוֹסֵס מֵאֶרֶץ קֹר וְעֵיפָה;

לִבְנִי אָשִׁירָה חַסְדֵּךְ, אֲתַּן אוֹתוֹ לְנִינִי,

אַךְ כְּבָר שָׂבַעְתִּי אוֹרֵךְ וְנַפְשִׁי כְבָר עֲיֵפָה.

מַה־בְּהִירָה וּמַה־נִּגְלָה וּשְׁלֵוָה הָאֲדָמָה

רְחוּצַת שִׁפְעַת זִיוֵךְ, מוּצֶפֶת יָם הַנְּהָרָה,

אַךְ נַפְשִׁי מֵרֹב שַׁלְוָה כִּמְעַט אֲשֶׁר נִרְדָּמָה,

וָאֶשְׂבַּע אֶת הַנִּגְלוֹת וַיִּהְיוּ לִי לְזָרָא.

מַרְחֶשְׁוָן כְּבַר הִגִּיעַ וְלָמָּה זֶה עוֹד נוֹבְעִים,

עוֹד שׁוֹטְפִים פַּלְגֵי זֹהַר עַל אַרְצִי הָעֲרֻמָּה?

מַרְחֶשְׁוָן כְּבָר הִגִּיעַ, יְמֵי עֲרָפֶל קְרוֹבִים…

הִתְעוֹרְרִי, נִשְׁמָתִי, הִתְנַעֲרִי מִתְּנוּמָה!

כִּי יִתְלֶה הָעֲרָפֶל עַל הָרִים וַעֲמָקִים

גְּלִימָתוֹ הָאֲפֹרָה, הַשְּׁקוּיָה רֵיחַ יַמִּים,

וְקֵרֵב אֶת הָאֹפֶק וְהֵמַךְ אֶת הַשְּׁחָקִים

וְהֵצַר תְּחוּמִי אַרְצִי הַקְּטַנִּים וְהַנִּשַׁמִּים –

אָז אֶשְׁאַף שֵׁנִית רוּחַ? אָז תִּפְרֹשׂ נַפְשִׁי אֶבְרָה

מְעֵבֶר גְּבוּלוֹת נוֹפִי הַבְּהִירִים וְהָרֵיקִים;

מֵאַחֲרֵי הָעֲרָפֶל לִי מֶרְחַק פֶּלִאי אֶבְרָא,

שָׁם דּוֹפְקָה הַהֲוָיָה, שָׁם זִרְמֵי אוֹן שׁוֹקְקִים.

וּבְלֵילוֹת שְׁבָט נִסְעָרִים, עֵת יִשְׁאַג יָם כַּלָּבִיא

וּבְיֶתֶר עֹז הַגַּלִּים יִשְׂתָּעֲרוּ עַל חוֹפִי,

בָּאֹפֶל עַל מִשְׁכָּבִי דֹּם יַאֲזִין אָז לְבָבִי

קוֹל יִלְלַת הַנִּצְחִי, הֵד תְּלוּנַת הָאֵין־סוֹפִי…

בְּרִיב הָעוֹלָם רִיבוּ, בְּדַיְנוֹ עִם גוֹרָלוֹ,

וְקָבְלוּ הָאֵיתָנִים עַל גְּבוּלוֹת לָמוֹ צָרוּ,

גַּם כֹּחוֹת נַפְשֹׁי גְנוּזִים עַל גְּדוֹתָם יַעֲלוּ עָלֹה

וְהֹעֲרוּ בַסּוּפָה וְסָעֲרוּ וְשָׁרוּ…

תשרי תרפ"ד