בְּהַחֲנִיק דְּמָמָה
וְרוּחַ אַיִן –
מָה־שְּׁכִיחוֹת סוּפוֹת
בְּכוֹס שֶׁל מָיִם!
מִכָּל הַסְּדָקִים
וְכָל הַחוֹרִים
אָץ־רָץ, מִשְׂתַּעֵר
הֲמוֹן גִבּוֹרִים.
וּבַהֲמֻלָּה
וּבַשּׁוֹפָרוֹת
יָרִיעוּ תְרוּעָה
לִכְבוֹד הַסְּעָרוֹת.
הַמְחַדְּשׁוֹת אֶרֶץ
וְגַם שָׁמַיִם –
לִכְבוֹד הַסְּעָרוֹת,
בְּכוֹס שֶׁל מָיִם…
“יְחִי הֶחָדָשׁ!”
“הַסּוֹף לַיָּשָׁן!”
עֵינֵיהֶם בְּרָקִים
וּפִיהֶם עָשָׁן,
וְכַעֲנָקִים
בְּיָד אַמִּיצָה
הַכּוֹס יָנִיעוּ
עִם מֵי הַבִּצָּה.
אַךְ לָמָה חָרְדוּ
כֻּלָּהַם פִּתְאֹם?
מַה הֵרַךְ לִבָּם
וּמִי הֱנִיסָם?
מִקְּצֵה הָאֹפֶק
עֲנָנָה גָחָה
עִם אֵשׁ וָרַעַם
עִם גִּשְׁמֵי בְרָכָה.
אֲהָהּ! בֶּאֱמֶת
וְגַם בְּתָמִים
זוֹ אֵשׁ הַבְּרָקִים,
זֶה קוֹל הָרְעָמִים!
אֲהָהּ! לֹא מִשְׂחָק
הִיא זֹאת הַסְּעָרָה!
הַכּוֹס נָפָלָה
וְגַם נִשְׁבָּרָה…
וְאֶל הַסְּדָקִים
וְאֶל הַחוֹרִים
כָּל הָעֲנָקִים
עִם הַגִּבּוֹרִים…
תרפ"ד