הַתְּכֵלֶת קָדְרָה, נָשַׁב רוּחַ קָר

וְשֶׁפַע צֵל אֶת חַדְרִי פִּתְאֹם שָׁטָף,

וּפִתְאֹם כְּמִתְנַכֵּר לִי וָזָר

הַבְּרוֹשׁ הַצָּעִיר הִרְעִישׁ אֶת מְחָטָיו.

וְתוֹף וְטִיף… וּמְתוֹפְפִים הַנְּטָפִים

עַל הַחַלּוֹנוֹת… טִיף וְתוֹף וְטִיף…

וְגַן וְנִיר בַּחַלּוֹן לִי נִשְׁקָפִים

מוּזָרִים וּמִתְנַכְּרִים לִבְלִי נִיב.

בַּקַּיִץ־הָאֵשׁ, בִּתְעוֹתִי דֹם בַּשְּׁמָמָה,

לַיְּקוּם הַמְּךָ הָיִיתִי כְּמוֹ אָח,

וְסוֹד יִסּוּרָיו, סוֹד יְסוּרֵי צָמָא,

כָּל תֶּלֶם גִּלָּה לִי, כָּל קוֹץ, כָּל סְבַךְ.

אַךְ הִנֵּה הִבְרִיק בָּרָק, רַעַם נָהַם,

וְזִרְמֵי בִּרְכַּת עָל הַיּוֹרֶה יִיר,

וּכְבָר כְּזָר אָנֹכִי לְכֻלָּהַם,

לִיתוֹמֵי תְמוֹל – לְעֵץ וְקוֹץ וָנִיר…

בְּגִיל, בְּחִיל, בְּצָהֳלָה, בַּאֲנָחָה,

בְּעַמְקוּת רָז כְּמְכַהֲנֵי פְאֵר

הֵם יוֹנְקִים לְשַׁד הַתְּנוּבָה וְהַבְּרָכָה,

וּמַה כָּעֵת לָהֶם וְלִי הַגֵּר?

אַךְ אִם כְּזָר אֲנִי לָהֶם – לֹא זָרִים

הֵם לִי גַם עַתָּה, עֵת סִכּוּיָם בָּא,

וּבְחֶדְוָה שְׁקֵטָה אַבִּיט עַל הַכָּרִים

הַשּׁוֹתִים בְּצִמָּאוֹן בָּרְכַּת יָהּ.

שְׁתוּ וּרְווּ וּפְרוּ, הַשָּׂדוֹת כֻּלְּכֶם,

וְחַדְּשׁוּ אֶת אֲבִיבְכֶם, נִיר וָגָן –

לֹא לִי, לֹא לִי תַבְשִׁילוּ אֶת יְבוּלְכֶם,

אֲבָל לָכֶם, לָכֶם לְבָבִי רָן!

וּלְקוֹל הַגֶּשֶׁם וְלִשְׁאוֹן הַסְּעָרָה

בְּחֶדְוָה שְׁקֵטָה אֶזְכְּרָה, הַגֵּר,

כִּי תָמִיד עֲלֵי פְרָחִים נַפְשִׁי שָׁרָה,

אֲשֶׁר לֹא לִי הֵם נִקְלְעוּ לַזֵּר…

כִּי הִתְפַּלַּלְתִּי אֱלֵי טַל וָגָשֶׁם,

וְאַף כִּי לִי לֹא הָיוּ שַׁדְמוֹת פָּז,

וַיְהִי לִי צַר, בִּרְאוֹתִי נִיר כִּי יֵשָׁם,

וְאַף אִם גַּם לַצָּר הַנִּיר הַלָּז…

הֱיִי לַאֲשֶׁר תִּהְיִי לוֹ, אַדְמָתִי,

וּתְנִי לַאֲשֶׁר תִּתְּנִי אֶת הַיְּבוּל,

לִי רַב, לִי רַב, כִּי יֵשׁ לִי אַהֲבָתִי,

אַהֲבָתִי לָךְ, אֲדָמָה, מִבְּלִי גְבוּל…

ימות הגשמים תרפ"י