ייתי ולא אחמיניה.
… וּבְעוֹד בֵּין תְּהוֹם־מַאְפֵּלְיָה וְזֹהַר הָרָקִיעַ
אֲפַרְפְּרָה וְאֶכְלֶה לִדְבַר הָרָז – וְהִנֵּה
בִּכְאֵב־אֵין־גְּבוּל כִּי הִבִּיט וְלָחַשׁ: "אֵיך אוֹפִיעַ,
עֵת אֶשְׁמַע מִכָּל עֵבֶר::יֵיתִי וְלֹא אַחְמִינֵיהּ!"
“הָאֶחָד אַדִּיר חֶפְצוֹ” עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי!
ומַה־זֹּאת מַלְכוּת שַׁדַּי מִי יֵיטִיב דַּעַת מִמֶּנּוּ?
לָכֵן: כָּל גּוֹרֵעַ וּמוֹסִיף רַק נוֹכֵל הוּא וּבַדַּאי,
לְכֵן: אִם לֹא כְדַעְתּוֹ – “יָבוֹא וְלֹא אֶחֱזֶנּוּ!”
"וְאוּלָם הַשֵּׁנִי רַק בְּמַלְכוּת אֶרֶץ בּוֹטֵחַ
וּלְעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ יִתְאַזֵּר עֹז וְקִנֵּא…
לָכֵן: כָּל גּוֹרֵעַ וּמוֹסִיף רַק חַמְסָן הוּא וְרוֹצֵחַ,
לָכֵן: אִם לֹא כְדַעְתּוֹ – "יֵיתִי וְלֹא אַחְמִינֵיהּ!:
"וְהַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי… אִישׁ אִישׁ לִי מַתְנֶה תְנָאִים,
וּבָם רַק בָּם לִי יֵאוֹת, כִּי אָבוֹא וְאֶפְדֶנּוּ;
אִם צְרוֹר לֹא אַפִּיל אַרְצָה – מָה־טּוֹב אָז וּמַה־נָּעִים,
אַךְ קוֹץ שֶׁל יוּד אִם יֶחְסַר – יָבוֹא וְלֹא אֶחֱזֶנּוּ!"
"לֹא! לֹא אָבוֹא, לֹא אָבוֹא כָּל עוֹד לֹא אֲנִי הָעִקָּר,
כָּל עוֹד יַגִּיעַ לְאָזְנַי: “יָבוֹא וְלֹא אֶחֱזֶהוּ!”
הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ גְּאֻלָּה אִם לֹא מִכָּל תִּיקָר,
וּמָשִׁיחַ־עַל־תְּנַאי – לֹא מָשִׁיחַ הִנֵּהוּ"!
תרפ"ח