הַתִּקְרָה שְׁבוּרָה, בַּכְּתָלִים סְדָקִים,

אַךְ בַּגַּג הַנָּקוּב מַכְחִילִים שְׁחָקִים,

וּבְעַד הַפְּרָצִים אֲשֶׁר בַּקִּירוֹת

עַד גְּבוּל הָאוֹפֶק שְׁדֵמוֹת מַזְהִירוֹת.

אִם חָרְבָה טִירָתִי, אִם יָרַד מִשְׂגַּבָּהּ –

לִי נִגְלָה פִתְאֹם הֲדַר אֶרֶץ רַבָּה,

וְלִנְגִינוֹת פֶּלֶא מַה־נַּפְשִׁי הוֹמָה,

אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתִּין בְּתוֹךְ הַחוֹמָה…

תרפ"ח