כְּיוֹגֵב נֶאֱמָן זֶה, אֲשֶׁר גַּם בַּמִּלְחָמָה

בְּחָרְפוֹ נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל גְּבוּלוֹת מְכוֹרָתוֹ,

לֹא יָפִיר בְּרִית הָרָז עִם אִמּוֹ הָאֲדָמָה,

וּמִדֵּי זָכְרוֹ אוֹתָהּ וְשָׁכַח אָכֹל וְשָׁתֹה;

כְּיוֹגֵב זֶה, אֲשֶׁר אִם מֵעֲמַל הַפְּחָדִים

לְמֶשֶׁךְ זְמַן יִקָּרֵא דְרוֹר לוֹ, דְּרוֹר מִקַּשְׁתּוֹ,

כְּצִפּוֹר יֶחֱרַד יָעוּף אֶל שָׂדוֹת לֹא־נֶעֱבָדִים

לְהַחֲיוֹת אוֹתָם שֵׁנִית בְּאִתּוֹ וּבְמַחֲרַשְׁתּוֹ;

וְרֶוַח כִּי יְהִי בֵין פָּעֳלֵי־קְרָב אֲיֻּמִּים

בְּאַהֲבָה מֶשֶׁךְ זָרְעוֹ יִשָּׂא עַל פְּנֵי שָׂדוֹ,

וְאַף כִּי יָפוֹן מְאֹד אִם יִשָּׂא גַם אֲלֻמִּים,

לֹא יִשְׁכַּח חֶסֶד נִיר, וּשְׁמָרוֹ וַעֲבָדוֹ –

כְּיוֹגֵב נֶאֱמָן זֶה הֵן יִהְיֶה גַם הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא רַק בְּעִדַּן גִּיל, אַךְ גַּם בְּצוּק־הָעִתִּים

לֹא יֶחֱשֶׁה וְלֹא יִשְׁקוֹט מִלְּהָעִיר וּמִלְּעוֹרֵר

שְׁאִיפוֹת־עָל נִשְׂגָּבוֹת וְרִגְשׁוֹת־אֱנוֹשׁ אֲמִתִּים.

וְגַם בְּסַעֲרוֹת חִיל לֹא יֵשְׂטְ מִמְּנָת גוֹרָלוֹ

לִרְקוֹם חֲלוֹמוֹת אוֹר, וּשְׁמָרָם וְעֲבָדָם;

וְקָרָא גַם מִתְּהוֹם: רַק הַעְפֵּל וְרַק עָלֹה;

וְחָזָה גַּם בַּקְּרָב, כִּי אַחִים כָּל הָאָדָם…

אב תרפ"ט