"אָנָּא, יֶלֶד, יֶלֶד־חֵן,
אַל נָא, אַל תִּגַּע בַּקֵּן!
אַל תַּבֵּט אֵלֵיהוּ, – הוֹ,
אֶפְרוֹחַי יָנוּחוּ בוֹ;
פֶּן יִפְחָדוּ; יִבְכּוּ שָׁם
אִם תִּתֵּן עֵינֶיךָ בָּם".
מָה־נִּמְשַׁךְ לְבַב הַנַּעַר
אֶל הַקֵּן מָצָא בְיַעַר!
אַךְ לִבּוֹ הַטּוֹב, הָרַךְ
יַרְחִיקֵהוּ מִן הַסְּבַךְ;
אָז יָנוּחַ לֵב הָאֵם,
וַתָּבוֹא חִישׁ וַתְּכַסֵּם
אָז תִּרְקֹד סָבִיב לַקֵּן
אַף תָּשִׁיר לוֹ שִׁיר חֵן־חֵן.