הַחֲמוֹר הָלַךְ עִם הָאֲרִי אֲדוֹנֵהוּ

לָצוּד בַּשָּׂדֶה, לִקְרֹא בְגָרוֹן,

וְיִּפְגָּשׁ־בּוֹ חֲמוֹר אַחֵר וַיְבָרְכֵהוּ

וַיֹּאמֶר: אָחִי, שָׁלוֹם עָלֶיךָ!

– בֶּן־בּוּז, גֶּשׁ־הָלְאָה, עָנָהוּ בְחָרוֹן,

אֵיכָכָה תָעֵז אָחִיךְ תִקְרָאֵנִי,

הַאֵינְךָ רוֹאֶה כִּי עִם הָאֲרִי הִנֵּנִי?

וּמַדּוּעַ לֹא? הוֹסִיף הַחֲמוֹר הַשֵּׁנִי,

הַעַל כִּי עִם אֲרִי תֵּלֵךְ חֲמוֹר אֵינֶךָ?