נַעֲלַיִם! נַעֲלַיִם!

לְזֹאת הִתְאַוֵּיתִי,

וּבְהוֹלְכֵי עַל שְׁתַּיִם

מֵאָז הֵן קִנֵּאתִי.

רָאִיתִי אֵיךְ אֵלֶּה

בְּגָאוֹן יִתְהַלָּכוּ

הָאָח נַעֲלֵי־פֶלֶא

גַּם לִי הֵן תִּצְלָחוּ.

זֶה כְּבָר אֲיַחֵלָה

לִמְצֹא לִי נַעֲלָיִם

עַתָּה אֲטַיֵּלָה

שָׁעָה שָׁעָתָיִם.

לוֹּ הֵמָּה רָאוּנִי

הוֹי, לוֹ הֵנָּה בָאוּ

הֵן לֹא הִכִּירוּנִי

וְעָלַי הִתְפַּלָאוּ.

אַךְ הַס! – הַט אָזְנֶיךָ

הִנֵּה קוֹל צְעָדִים –

הוֹי, שְׁלֹף, קוֹף, נַעֲלֶיךָ! –

בָּאִים צַיָּדִים! –

וּכְמַהֵר מִקֶּשֶׁת הַחֵץ,

מַהֵר וְטַפֵּס עַל הָעֵץ

וַחֲבָה מַעֲלָה – מַעֲלָה!

אַךְ הָהּ, לֹא תוּכָלָה

לִשְׁלֹף מַהֵר חִישׁ

אֶת־נֲעַלֵי פִלְאֶךָ;

הִנֵּה בָא הָאִישׁ –

שַׁלֵּם בִּמְחִירָם אֶת־ חֻפְשֶךָ.