י“ב באב תש”ט – 7.8.1949

רכבת זו העולה ירושלימה היום, בפעם הראשונה אחרי חידוש קוממיותנו, היא חוליה חדשה ורבת־אונים בשלשלת המאמצים הצבאיים, המדיניים והכלכליים לגאולת ירושלים, ומקשרת כל חלקי המדינה לבירת הארץ בעבותות פלדה ואהבה.

ירושלים היתה נקודת־המוקד של מלחמת שחרורנו מימיה הראשונים. גם תעלולי האויב ואכזריותו וגם סבל הישוב וגבורתו הגיעו בעיר זו לשיאם.

בדם ואש זממו צוררינו לעקור את ירושלים העברית ולהכרית תקוותנו לקוממיות ממלכתית. הגבורה והעבודה העברית עשו לאל מזימות האויב.

בשריפת המרכז המסחרי בירושלים פתחו הפורעים מסע־ההשמדה נגדנו. ברצח ממארב לכל אורך כביש תל־אביב — ירושלים ניסו להצמית התחבורה היהודית ולנתק עיר־העולמים של העם העברי מכל שאר מרכזי הישוב. שמו מצור על ירושלים להמית תושביה היהודים ברעב. פוצצו בית־השאיבה בלטרון להכרית את ישובה בצמא. ומה שלא העיזו לעשות אפילו התליינים הנאצים והפאשיסטים במלחמת־העולם – עשו הצבאות הפולשים של מדינות־ערב בהדרכת מפקדים נוצרים: הפציצו והפגיזו באכזריות ונדאלית את עיר־הקודש של שלוש הדתות.

העולם הנוצרי לא נקף אצבע להצלת ירושלים. קדושת העיר נשכחה מלב. אפילו קול מחאה לא נשמע אז נגד מחללי עיר־הקודש ומחריביה.

אבל נצח ישראל לא שיקר. ההגנה העברית ואחריה צבא־הגנה לישראל הצילו רובה המכריע של ירושלים ושחררוה. בגבורה עילאית עמדו יהודי ירושלים בפני התקפות־רצח, מצור, רעב, צמא, הפגזות והפצצות. כחומת־פלדה של מגן ועזר עמדו המשקים החקלאיים המעטים והבודדים בהרי־ירושלים — בדרום, בצפון, ובמערב. מבצע־נחשון פרץ באגרוף־ברזל את המצור ולכד את הרי־ירושלים במערב. לוחמי לטרון חירפו נפשם למות על הצלת ירושלים המופגזת, ודרך חדשה, דרך הגבורה, נסללה בשפלה, במולדת שמשון, לבירה הנצורה, וכגולת־הכותרת של מאמצי הישועה עד עכשיו באה גאולת כל השטח שדרכה עבדה פעם: רכבת יפו — ירושלים.

את מלאכת הלוחמים והכובשים השלימו הסוללים, וירושלים מקבלת היום את הרכבת העברית הראשונה.

אין זו עוד הרכבת החורגת שהיתה באה הנה מאז נבנתה־מסילת־הברזל שבין יפו ירושלים. זוהי רכבת ישראלית המופעלת כולה על־ידי עובדים יהודים, ומשמשת שלוחה כלכלית ואיסטרטגית לעצמאותנו ולחירותנו. העמק, השפלה וההר שהיא עוברת בתוכם נכבשו ושוחררו על־ידי צבא־הגנה לישראל, ושני קצות מסילתה מהווים חלק של מדינת־ישראל.

אני מאמין שהרכבת תעשה את שליחותה הנאמנה בהרמת קרנה הכלכלית של ירושלים, ובהידוק הקשר ההיסטורי והמדיני בין עם־ישראל ובירתו הנצחית, והעטרה תחזור ליושנה.