לוגו
הזרוֹע
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

חברים היו שניהם בראשית נעוריהם אי־שם באחת המדינות. נתגלגלו הדברים, כפי שמתרחש עלי אדמות לא אחת, והאחד הצליח בכל אשר פנה, עלה מעלה מעלה ותפס מקום בצמרת השררה עד כדי כך, שמות וחיים היו בידו. לעומתו – השני, ביש מזל, ירד מטה מטה, נהדף מכשלון אל כשלון עד שנסתבך בענין רע ועונש חמוּר היה צפוּי לו.

אז זכר המסכן את חברו לשעבר ונדמה היה לו שאם רק יגיע עד מקום־כבודו, יתייחד עמו בחדרו, יזכיר לו ראשונות ויבקש על נפשו – ונוֹשע. רבות התלבט, התרוצץ עד שהשיג את היתר הפגישה הגורלית.

והרי הם יושבים שניהם לבדם, פנים אל פנים. זה מדבר תחנונים, וזה, השׁליט, מתנכר, שומע ואינו שומע, מרחיק מבטו אל מעֵבר לקדקוד איש־שיחו, עד שקם וענה:

– אני איני יכול לעשות כאן כלום. החוק מעל לכול!

כשלו רגלי האובד, חשכו עיניו והוא הגביר תחנוניו וגם נגע קלוֹת בזרוע ידיד־נעוריו – והנה היא קרה וקשה כפלדה, כאותה פלדה, ממנה הגיליוֹטינה עשויה.