יום יום ופשעיו. האויר מלא עבירות כרימון.
כמודאג מאוד למצב זה, רציני וכבד אחריות, פוסע היצור הנבון, מובל בידי אדוניו, לאורך הרחוב. בני מינו מסביב מתגודדים עכשיו חבורות חבורות, מתעלסים באהבים על כל מגרש, תחת כל עץ, אבל הוא אינו מביט אליהם ואינו רואה אותם כלל; אל בני האדם עבר.