ירושלים, ד' בכסלו תשי"ד – 11 בנובמבר 1953

חברים יקרים,

מסיבות שאינן תלויות בי לא יכולתי לבוא היום לישיבת המרכז.

המכתב שכתבתי לפני שבוע למזכיר המפלגה הח' ארגוב ¹ – אין לי מה להוסיף עליו ואין לי מה לגרוע ממנו.

מעומק לבי אני מבקש סליחת החברים, אם גרמתי להם צער במכתב ההוא, אבל כתבתי רק האמת, ולי אולי יותר צר מאשר להרבה חברים אחרים אם איני יכול למלא בקשתם.

אני נרגש מהאמון שהחברים הביעו לי, ובחיי, כאחד האזרחים במדינה, אנסה לעשות כל אשר ביכולתי להיות ראוי לאֵמון יקר זה. גם אזרח פשוט מסוגל, אם הוא רוצה בכך, לשרת המדינה באמונה.

משום־מה ראו כמה עתונאים וכתבנים להכתיר ההכרח שלי להסתלק עכשיו מחברות בממשלה בשם “פרישה”. אתם יודעים שאין אני מסוגל “לפרוש” – ואין בדעתי לפרוש מהחובה המוטלת על כל אחד מאתנו לעשות כמיטב יכולתנו למען בנינה, בטחונה ועתידה של מדינת־ישראל.

גדולה ועמוקה אמונתי בעם ובתנועתנו, ואני בטוח כי גנוזים בתוכנו כוחות אדירים שלא הערנו והפעלנו עדיין, ואני מאמין שהם יתגלו ויעשירו חיי העם ויפריחו ארצנו. כוחה של מדינת ישראל היא במורשת הדורות המבורכת וביכולתו היוצרת והחלוצים של העם העובד. עד עכשיו נתגלה רק שמץ מנה. ועוד נתכנו גדולות ונצורות לאדם היוצר בתוכנו. רק בארצות מועטות ובתקופות נדירות ניתנה ההזדמנות לעם לעשות מעשי־בראשית נאפדי־גבורה ורבי־תושיה כאשר ניתן לדורנו העברי בארץ הצבי.

לא האמנתי אף פעם במעשיה על,הימים הטובים ההם" אשר חלפו ועברו. הראשונים, מניחי היסודות – יוצרי פתח־תקוה ודגניה – עשו גדולות, אבל הם רק התחילו. בנוער שבדורנו אנו צפונים כוחות יצירה וכושר מעשה וגבורה ויכולת חלוצית כאשר לא היו אף פעם, וראיתי אותם אחרי יסוד המדינה, בשנים מעטות אלה בכל רחבי־הארץ: בשדות, בבתי־חרושת, במחנות־צבא ובמקומות אחרים, לא פחות משראיתי מעשי השחיתות והמרמה ורדיפת הבצע וההתחסדות הצבועה הממלאים ללא כל חוש מידה ופרופורציה עמודי העתונות, כאילו לסדום היינו ולעמורה דמינו. עוד נזכה לתת גם לסדום משמעות חדשה – בימינו.

תנועתנוו תהא נאמנה לשליחותה ההיסטורית כשתראה בראש וראשונה חובתה לשרת, לשרת באמונה ובלא תנאי, וכל אחד מאתנו יתבע קודם כל מעצמו, ויעשה עבודתו במיטב יכולתו – ונחזק בכל אשר נוכל השותפות הגורלית של העם העובד בציון עם הפזורה היהודית בעולם.

לבסוף ארשה לעצמי רק הצעה אחת: – להטיל על חברינו בממשלה להתיעץ עם כל יתר חברי הממשלה בדבר קביעת ראש־ממשלה חדש – ולהבטיח יציבות הקואליציה, כמו שהיא או מתוך הרחבה, עד תוך כהונתה של הכנסת השניה.

בברכת חברים