נָמִים שְׁמֵי־לַיְלָה עֲמֻקִּים וּכְחֻלִּים,

חוֹלְמִים חֲלוֹמוֹת־תִּפְאַרְתָּם בִּדְמָמָה;

דּוֹבְבִים כּוֹכָבִים שַׁאֲנַנִּים בִּשְׁנָתָם

סוֹדוֹת רָקִיעַ וּנְצוּרוֹת אֲדָמָה.

נוּגֵה־אוֹר נִשְׁקָף הַסַּהַר הַחִוֵּר,

צָף הוּא, הַבּוֹדֵד, לְאִטּוֹ בִּמְצָרָיו,

דּוֹמֶה לְשׁוֹמֵר שֶׁהָפְקַד בִּן־לַיְלָה

עַל גִּנְזֵי רָקִיעַ וּשְׁבִילֵי־מִסְתָּרָיו.

רוֹעֲדוֹת קַרְנֵי אוֹר־כַּסְפּוֹ הַצְנוּעוֹת,

חֶרֶשׁ מְפַכּוֹת הֵן בּוֹשׁוֹת, עֲגוּמוֹת;

תּוֹעוֹת בַּגַּיְא וְנִבְלָעוֹת בִּדְמָמָה,

רוֹקְמוֹת בֵּין צִלְלֵי־אֹפֶל תַּעֲלוּמוֹת.

נָם כָּל הָעוֹלָם אַךְ עֵר בִּי לְבָבִי —

שָׁט הוּא יְחִידִי בַגַּיְא וּבְמֶרְחָבָיו;

סוֹפֵג וְגוֹנֵז כָּל רָזֵי הָאָרֶץ,

כָּל צְפוּנֵי אֲדָמָה — וְאוֹצְרָם בִּכְנָפָיו.

נוּגֵה־אוֹר נִשְׁקָף הַסַּהַר הָאִלֵּם,

שָׁט הוּא יְחִידִי כָמוֹנִי פֹה מָטָּה;

יוֹרְדָה אַט קֶרֶן וְנוֹגְעָה בִּי לֵאמֹר:

שׁוֹמְרֵי־לֵיל נַחְנוּ וְאַחִים מֵעָתָּה!

וילנה, תר"ע.