צִפּוֹר שְׁחוֹרָה עָפָה לָהּ,
נָגְעָה בִּי בִכְנָפָהּ;
רָמְזָה לִי וְלָחֲשָׁה לִי:
בָּחוּר, יוֹמְךָ רָפָה!
עַל קָדְקֳדִי מַלְאָךְ רַע
עוֹמֵד לוֹ וְקוֹרֵא:
מָחָר תָּמוּת, קוּם וּגְמֹר
חֶשְׁבּוֹן עִם הַבּוֹרֵא!
בַּשָּׁמַיִם נִגְזַר דִּין:
מָחָר כּוֹכָב כָּבֶה,
וּבָאָרֶץ יָצָא כְרוּז:
נִשְׁמַת אָדָם תָּבוֹא!
רוּחַ יִלֵּל, צָרַח עוֹף,
עוֹלָם מָלֵא חָרֵב;
יוֹם הַמָּוֶת — אַלְלַי לִי! —
הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב.
נוּגֵה־פָנִים, מוּרַד־רֹאשׁ
אֶעֱמֹד עַל מְקוֹמִי.
מָוֶת, מָוֶת, קוּם וּמְלֹךְ
עָלַי וְעַל חֲלוֹמִי!
קלוריה, תרע"ב