מָחָר, מָחָר אֲנִי עוֹזְבֵךְ,

פִּנַּת־חֶמֶד, כְּפַר־מְנוּחוֹת;

אַתְּ עוֹד תֶּחֱסִי בְּצֵל שְׁלוֹמֵךְ

וַאֲנִי אֵדֶא עַל כְּנַף רוּחוֹת.

אַךְ יוֹם יָבוֹא, יוֹם עֲבָרוֹת,

יָקוּם שַׂר־הַכְּרַךְ וּלְכָדֵךְ;

יָם־הַחַיִּים יַתִּיז קִצְפּוֹ

עַל רֹךְ יַעְרֵךְ וִירַק שָׂדֵךְ.

וַאֲנִי עֲיֵף הַחַיִּים

שְׁדוּף הָרוּחוֹת, כְּפוּף עֲבָרִי

אָשׁוּב שֵׁנִית אָז אֵלַיִךְ,

פִּנַּת אָשְׁרִי, מַחְמַד כְּפָרִי.

וְעִם שִׁירֵךְ גִּיל וּסְעָרָה

לִבָּי יֵעוֹר בִּי וְעָנָה

בְּשִׁיר־כְּפָרִים עָצֵב, שׁוֹקֵט,

הֵד עֲבָרֵךְ אֲשֶׁר פָּנָה.

תרע"ה