בֹּקֶר אַךְ עָלָה וּשְׁנֵינוּ בַסִּירָה,

לוֹפְתִים דַּרְכֵּנוּ עַל פְּנֵי מֵי־יָם רוֹגְעִים;

תּוֹעִים עוֹד צְלִילִים אַחֲרוֹנִים בָּאַוִּיר,

הֵדֵי־הַלַּיְלָה הַחֲרִישִׁים — וּנְמוֹגִים.

שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ בַסִּירָה הַנָּדָה,

עֶלֶם וְעַלְמָה, לְבָבוֹת תְּאוֹמִים;

אֶחָד הַנָּתִיב לוֹ נִשָּׂא נַפְשֵׁנוּ,

אֶחָד הַחֲלוֹם לִבּוֹת שְׁנֵינוּ לוֹ הוֹמִים.

שָׁטִים אֲנַחְנוּ. לְאָן? — עֹוד לֹא נֵדַע —

רָחָב הַיָּם וּמְעֻטָּף עַרְפַּלִּים;

קְטַנָּה הַסִּירָה וּמָשׁוֹט לָהּ אֶחָד,

רַבִּים וַחֲזָקִים מִמֶּנָּהּ הַגַּלִּים.

גַּלִּים שֶׁל לֹבֶן וְגַלִּים שֶׁל תְּכֵלֶת,

סִירָה שָׁאֲנַנָּה חוֹתֶרֶת בֵּינוֹתָם;

עֶלֶם וְעַלְמָה בָּהּ יוֹשְׁבִים כִּקְסוּמִים,

רוֹקְמִים עִם בֹּקֶר זְהַב חֲלוֹמוֹתָם.