א

כּוֹכַב־אוֹר נִתְעָה בְדַרְכּוֹ

כִּי נִדַּח מִשַּׁעֲרֵי הַמְּרוֹמִים;

תָּעָה וַיְחַפֶּשׂ־לוֹ נָתִיב

בְּגַלֵּי הַחַיִּים הַהוֹמִים.

רִחֵף מַבָּטוֹ וְנִתְקַל

בְּרֶשֶׁת עֵינַיִךְ, יָפָתִי,

חָשַׁב הַכּוֹכָב: אַךְ אֵין זֹאת

כִּי תְכֵלֶת שָׁמַיִם לִקְרָאתִי.

נִצְנֵץ הַכּוֹכָב מִשִּׂמְחָה

וְרוּחַ בֶּן־מָרוֹם לוֹ שָׁבָה;

נֶחְפַּז וַיִּצְלֹל בִּרְנָנָה

לְעֹמֶק עֵינַיִךְ־לֶהָבָה.

ב

כּוֹכָבִים מִתְעַלְּסִים בַּמְּרוֹמִים,

מִסְתַּתְּרִים וְשׁוּב הֵם מִתְגַּלִּים;

שׁוֹלְחִים בִּרְכָתָם אֵלֵינוּ

עַל אֶבְרוֹת הָרוּחוֹת הַקַּלִים.

כּוֹכָבִים חֲבִיבִים, הַגִּידוּ

לְאָן אַתֶּם כָּכָה נֶחְפָּזִים?

עוֹנִים כּוֹכָבִים וְאוֹמְרִים

בִּרְמָזִים וַחֲצָאֵי רְמָזִים:

אָחוֹת יֶשׁ־לָנוּ צְעִירָה,

יְחִידָה עֲלֵי הָאֲדָמָה;

חָשַׁק בָּהּ עֶלֶם רַךְ, נוּגֶה

וַיִּקֶן אֶת לִבָּהּ בִּדְמָמָה.

קְרוֹבָה שְׁעַת כְּלוּלוֹתֶיהָ,

זֹאת יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ וּמְבִינִים;

טָסִים אֲנַחְנוּ בַמְּרוֹמִים —

הֵן נִהְיֶה לַחֻפָּה שׁוּשְׁבִינִים.

בופלו, תרע"ו