אִי מְנוּחָה תַרְתִּי לִי

עַל־יַד סוֹאֵן יָם;

יוֹם וָיוֹם אֵצֵאָה לִי,

אֶמְצָא מִקְלָט שָׁם.

אֵשֵׁב דּוּמָם עַל רֹאשׁ צוּר

וְלֹא אֶפְצֶה פִּי;

אֶפְקַח עַיִן, אָשִׂים לֵב,

אֶכְרֶה אֹזֶן לִי.

אֶרְאֶה יָם־עֲנָק וְהוּא

מָלֵא רִשְׁפֵי יָהּ;

בּוֹעֵר וְלֹא אֻכָּל הוּא

אַף בַּל יֵדַע מָה.

גֵּאֶה הוּא וְתַקִּיף הוּא,

נוֹרָא וּשְׁטוּף הוֹד;

יִרְאָה לוֹ וְיִפְעָה לוֹ,

כֻּלּוֹ חַשְׁרַת־סוֹד.

אֶסְפֹּג תּוֹכִי נַהֲמַת יָם,

בַּחֲרוֹת אַפּוֹ עָז;

שִׂיא מִשְׁבָּרִים עוֹטֵי־גִיל

לְמוּל קַרְנֵי פָז.

אֶכְרֹת בְּרִית אֶת רוּחַ שָׂח

וְאֶת גַּל וָגָל.

עֵדִים הֵמָּה: פִּי הַתְּהוֹם,

תְּכֵלֶת־אֵל מֵעָל.

כָּכָה אֶשְׁכַּב יוֹם וָלֵיל

דּוּמָם עַל הָאִי,

אַךְ לַבֹּקֶר אֶל הַחוֹף

אָקוּם, אָשׁוּב לִי.

אֶפְתַּח לִבִּי רַב־הָאוֹר,

אָעִיר נִימָיו בּוֹ;

חֶרֶשׁ יִבַּע, יִזַּל שִׁיר,

הוֹד וְהָדָר לוֹ.

עוֹמְדִים אִישִׁים, תּוֹהִים הֵם

וְלֹא יֵדְעוּ מָה —

עִם כָּל צְלִיל, בְּלִבָּם נָם

נֵעוֹר נִים וָזָע.

עוֹמְדִים וּמִשְׁתָּאִים הֵם:

אֵי־מִזֶּה הַצְּלִיל?

לֵב מִי הֵקֵר מַעְיַן־אוֹר,

שִׁירַת עֹז וָגִיל?

דּוּמָם, דּוּמָם אֶצְעַד לִי

בֵּין מְתִים וָעִיר;

גָּלוּי סוֹד זֶה לִי וּלְיָם,

אֲבִי כָל בַּעֲלֵי־שִׁיר.

תרע"ו.