אִי מְנוּחָה תַרְתִּי לִי
עַל־יַד סוֹאֵן יָם;
יוֹם וָיוֹם אֵצֵאָה לִי,
אֶמְצָא מִקְלָט שָׁם.
אֵשֵׁב דּוּמָם עַל רֹאשׁ צוּר
וְלֹא אֶפְצֶה פִּי;
אֶפְקַח עַיִן, אָשִׂים לֵב,
אֶכְרֶה אֹזֶן לִי.
אֶרְאֶה יָם־עֲנָק וְהוּא
מָלֵא רִשְׁפֵי יָהּ;
בּוֹעֵר וְלֹא אֻכָּל הוּא
אַף בַּל יֵדַע מָה.
גֵּאֶה הוּא וְתַקִּיף הוּא,
נוֹרָא וּשְׁטוּף הוֹד;
יִרְאָה לוֹ וְיִפְעָה לוֹ,
כֻּלּוֹ חַשְׁרַת־סוֹד.
אֶסְפֹּג תּוֹכִי נַהֲמַת יָם,
בַּחֲרוֹת אַפּוֹ עָז;
שִׂיא מִשְׁבָּרִים עוֹטֵי־גִיל
לְמוּל קַרְנֵי פָז.
אֶכְרֹת בְּרִית אֶת רוּחַ שָׂח
וְאֶת גַּל וָגָל.
עֵדִים הֵמָּה: פִּי הַתְּהוֹם,
תְּכֵלֶת־אֵל מֵעָל.
כָּכָה אֶשְׁכַּב יוֹם וָלֵיל
דּוּמָם עַל הָאִי,
אַךְ לַבֹּקֶר אֶל הַחוֹף
אָקוּם, אָשׁוּב לִי.
אֶפְתַּח לִבִּי רַב־הָאוֹר,
אָעִיר נִימָיו בּוֹ;
חֶרֶשׁ יִבַּע, יִזַּל שִׁיר,
הוֹד וְהָדָר לוֹ.
עוֹמְדִים אִישִׁים, תּוֹהִים הֵם
וְלֹא יֵדְעוּ מָה —
עִם כָּל צְלִיל, בְּלִבָּם נָם
נֵעוֹר נִים וָזָע.
עוֹמְדִים וּמִשְׁתָּאִים הֵם:
אֵי־מִזֶּה הַצְּלִיל?
לֵב מִי הֵקֵר מַעְיַן־אוֹר,
שִׁירַת עֹז וָגִיל?
דּוּמָם, דּוּמָם אֶצְעַד לִי
בֵּין מְתִים וָעִיר;
גָּלוּי סוֹד זֶה לִי וּלְיָם,
אֲבִי כָל בַּעֲלֵי־שִׁיר.
תרע"ו.