בַּיִת – כְּכָל בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל,

קָט, מְסֻיָּד, לוֹ פָמוֹטוֹת מִנְּחשֶׁת,

בְּלֵיל־שַׁבָּת שָׁם כָּל זָוִית תָּהֵל,

אֵם כַּפֶּיהָ עֲלֵיהֶם כִּי תּוֹשֶׁט.

קִירוֹתָיו שָׁמְעוּ פְּעִיַּת נוֹלָד,

אַף שָׁמְעוּ אֶנְקַת נוֹטֶה לַמָּוֶת;

שָׁם נִפְתַּח הַפֶּצַע, שָׁם נִגְלַד,

גִּיל מוֹעֵד חִפָּה עַל כָּל עַצָּבֶת.

תַּחַת גַּג מְרֻפָּט שָׁם – אַגָּדָה,

אָב לַבֵּן מָסַר, דּוֹרוֹת־שַׁלְשֶׁלֶת;

מֵי־הַבְּאֵר אֲשֶׁר הָאָב שָׁתָה

בִּצְמָאוֹ שָׁתָה אַף גַּם הַיֶּלֶד.

שָׁם נִגְלוּ לִי בְּרֵאשִׁית חַיִּים

תּוֹךְ פְּלִיאָה, בְּעַד אֶשְׁנַב הַבַּיִת,

וְנִפְקְחוּ עֵינַי מוּל אֱלֹהִים,

וְשָׁם הָיְתָה עָלַי יַד בַּת־הַפַּיִט.

לֹא נֻתְּקָה שַׁלְשֶׁלֶת, אִם הַבְּאֵר,

לִי מָתְקוּ מֵימֶיהָ, גַּם עָזַבְתִּי,

אֶל בְּאֵרוֹת זָרוֹת לָנוּד, – הַנֵּר

עוֹד הִבְלִיחַ בַּפָּמוֹט, כִּי שַׁבְתִּי.

וְחָפְפָה בִּרְכַּת אִמִּי עָלַי,

שְׁעוֹת יָמַי זַכּוֹת כְּמֵי הַנַּחַל

בַּבִּקְעָה, מַדּוֹתִי בִשְׁעָלַי,

וּמִמַּעַל – אַפִּרְיוֹן־הַכַּחַל…

עַד שֶׁבָּא הַיּוֹם בִּשְׁנַת תַּשָּׁ"א –

וּבְעִירִי הַחֶרֶב מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

נִטְבְּחוּ אַחִים בְּיַד רָשָׁע,

נִפְרְצָה בְּבֵית־הָאָב הַדֶּלֶת

לְכָל רוּחוֹת הַזַּעַף. מֵהַקֵּן

צִפֳּרֵי־הַחֲלוֹמוֹת נָגוֹזוּ,

בִּלְעֲדֵיהֶם אָדָם נוֹדֵד מִסְכֵּן

וְכָל דְּרָכָיו בִּבְדִידוּתוֹ נָלוֹזוּ.

כִּי לְמִי אָבוֹא בִּתְקֹף הַגַּעְגּוּעִים,

לִלְבֵנִים קָרוֹת, לְמוֹט הַגֶּדֶר? –

עַל חַיִּים כְּבוּיִים כְּתָלָיו בּוֹכִים,

וּצְלָלִים יִתְעוּ בִדְמִי כָל חֶדֶר.

אוֹ בָא לוֹ מִכָּל רָעוֹת הָרַע:

בּוֹ אִיקוֹנִין שֶׁל אֵל זָר זוֹרֵחַ? –

וַיְגָרְשׁוּ שֵׁדִים הַטָּהֳרָה,

וְרַק בַּחוּץ כַּלְבֵּנוּ מַר צוֹרֵחַ…

תש"ה