בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב תֵּיבָה מְקֻמֶּרֶת,

גּוֹנְזָה מְסוֹרוֹת־אָבוֹת בְּנַפְטַלִּין,

פָתְחָה הַסַּבְתָּה; שָׁם פַּרְווֹת־אַדֶּרֶת,

שְׁטִיחִים, בְּקִפְלֵיהֶם עָבָר יָלִין.

שָׁטִיחַ, כְּבַד־מִשְׁקָל וִיקַר־הָעֵרֶךְ,

הוּצָא מִשָּׁם, עַל הָרִצְפָּה נִשְׁטַח;

שָׁחוֹר הָיָה, וּבְאֶמְצָעוֹ צָץ פֶּרַח,

כְּוֶרֶד־דָּם בְּחשֶׁך־לֵיל נִפְתַּח,

אָכֵן דִּמְיוֹן לוֹהֵט עִם חֲרִיצוּת כַּפַּיִם

לַמּוֹלְדוֹבַנִּית, צָרָה הַשּׁוֹשָׁן! –

אַךְ אֵין תְּמִיָּה; הֲלֹא בַמּוֹט בִּשְׁנַיִם

נִשָּׂא אֶשְׁכּוֹל…הַמַּעֲשֶׂה נוֹשָׁן.

עַכְשָׁיו אָמְנָם אֵדַע כִּי אֵין לִתְּמֹהַּ,

כִּי לֹא יִפְתֹּר אָדָם כָּל הַחִידוֹת,

אַךְ אָז אָהַבְתִּי, יֶלֶד רַךְ, לִשְׁמֹעַ

וְאַף לִרְקֹם וַרְדֵּי הָאַגָּדוֹת.

יָשְׁבוּ דוֹדוֹת אָז עַל מַרְבַד־הַוֶּרֶד,

כְּקוּקִיּוֹת, דֹּם נֶאְנָקוֹת, עַל בַּד,

הַסַּבְתָּה, לְצִדָּהּ פָּמוֹט־הָאֶרֶד,

קוֹלָהּ כְּאוֹב מֵאֲדָמָה יִרְעַד.

הַקּוֹל הִדְמִיעַ, וְאוֹר הַנֵּר הִבְלִיחַ,

עַל הַפָּנִים אֶבְרוֹת שְׁחוֹרוֹת נוֹפֵף;

אֵי מִזָּוִית לְפֶתַע צֵל הִגִּיחַ,

וְאֶת רִבְקָהלֶה בְאֵימָתוֹ אוֹפֵף.

הוֹי רִבְקָלֶה! הָאַגָּדָה, מְסַפֶּרֶת

עַתָּה הַסַּבְתָּה, קָמָה וְנִהְיֵת,

הֵן הִתְלַקַּח בְּאֵשׁ־תָּפְתֶּה הַוֶּרֶד,

כֻּלָּנוּ בַּמּוֹקֵד נִיקַד כָּעֵת…

וְאַתְּ, אוֹי הַנָּאוָה וְהַמְּעֻנֶּגֶת,

לֹא עוֹד הוּצְגָה רַגְלֵךְ עַל אֲדָמָה,

הַאֶעֱמֹד, הוֹי, רִבְקָהלֶה, מִנֶּגֶד,

בִּדְלֹק עַל עַפְעַפַּיִךְ הַדִּמְעָה?

אַךְ הִבְהֲבָה עַל הָאָרוֹן הַצֶּפֶת:

הִנֵּה לְבָנָה צָפָה בִכְּחוֹל־הַלֵּיל.

מִבְּעַד אֶשְׁנָב בְּחִיּוּכָהּ נִשְׁקֶפֶת,

וְאֶל הַזָּוִית נִרְתַּע רוֹטֵט הַצֵּל.

הוֹי, רִבְקָהלֶה, רְאִי שׁוֹשַׁן־הַפֶּלֶא

בְּאוֹר וָרֹד לְפֶתַע הִתְנַגַּהּ,

סָבִיב – דּוֹדוֹת וְאָנֹכִי, הַיֶּלֶד,

נְהַבְהֵב עִם שִׂיחַת סַבְתָּה הַנּוּגָה…

תש"ו