וְלַחְשֹׁב שֶׁהַכֹּל

נִגְמַר?

מֵת וְנִקְבַּר.

מִתְחַלְּפוֹת הָעוֹנוֹת,

דּוֹהִים הַזִּכְרוֹנוֹת,

הַשִּׁכְחָה נַעֲשֵׂית לְבֵנָה מִכָּל לָבָן,

הָאֲדָמָה סוֹבֶבֶת

לַמְרוֹת הָרְעִידוֹת,

נַחְשׁוֹלֵי הַמַּיִם,

שִׁנּוּיֵי הָאַקְלִים,

אֵלֶּה שֶׁנֶּעֱלָמִים

וְאֵלֶּה הַחוֹזְרִים לָצוּף.

שְׁעַת טִיסָה קְצָרָה וּכְבָר

מִתְקָרֵב כּוֹכָב אַחֵר.

מֵחַלוֹנוֹ הַצַּר

מְהַסֵּס אַךְ בּוֹטֵחַ,

הָאָדָם מַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ

אַחַר הַנֶּפֶשׁ הַתְּאוֹמָה

הַטְּמוּנָה בְּגוּפוּ

שֶׁבּוֹעֵר בּוֹ

הַצֹּרֶךְ הַזֶּה

לְהִטָּמַע

בָּאַחֵר.