לוגו
[דיוקנו של רשע ועם הארץ]
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וַיּוֹלִיכֵנִי בַשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת / וַיַּרְאֵנִי אֶת הַיִּדְּעוֹנִים וְאֶת הָאוֹבוֹת / וָאֶרְאֶה אֶת הָעִיר וְהִנֵּה הִיא מְקוֹם חַטָּאת וְאָשָׁם / וְגַם בְּנֵי עֲנָק רָאִיתִי שָׁם. / וָאֹמַר “מָה אֵלֶּה, אֲדוֹנִי, / אֲשֶׁר כָּהֵם לֹא רָאֲתָה עֵינִי?” / וַיֹּאמַר "אֵלֶּה בְּנֵי הָעֲנָק / אֲשֶׁר הַסִּכְלוּת לְצַוָּארָם עֲנָק / וְהֵמָּה גְדוֹלִים וְרָמִים / וּבְרֹאשָׁם יַעֲלוּ יְעֵלִים וְרֵמִים ". / וַיֹּאמֶר אֵלַי “תַּחְפֹּץ שֶׁאַרְאֶה אוֹתְךָ אִישׁ אָהַבְתִּי / וְגֶבֶר עֲמִיתִי, / הֲדָרִי וְתִפְאַרְתִּי, / וְהוּא מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי?” / אָמַרְתִּי "בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַרְאֵנִי אוֹתוֹ, / כִּי חָפֵץ אֲנִי לִרְאוֹת דְּמוּתוֹ ". / וַיַּרְאֵנִי אִישׁ כְּצַלְמוֹ וְכִדְמוּתוֹ / וּכְגֹבַהּ קוֹמָתוֹ / אִישׁ אָרֹךְ וְשׁוֹטֶה / מַחְטִיא וְחוֹטֵא, / פָּנָיו פְּנֵי שׁוֹר, זְקָנוֹ עַל בִּטְנוֹ עֲרֵמַת חִטִּים / זֻהֲמָה וְצוֹאָה מְלַקְּטִים. / וָאֹמַר אֵלָיו “מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה / אֲשֶׁר כִּדְמוּתוֹ בְכָל הָעִיר לֹא אֶחֱזֶה?” / וַיֹּאמַר “קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ הַזֶּה, / מִגּוֹאֲלֵינוּ הוּא / וּמִנְעוּרַי בָחַרְתִּי בוֹ וָאֹהֲבֵהוּ. / וְהוּא אִישׁ גָּדוֹל וְחָשׁוּב, / אָכֵן חֲמָתוֹ חֲמַת עַכְשׁוּב / וּכְבוֹדוֹ לְכָל אִישׁ גָּלוּי, / כִּי הוּא מִזֶּרַע הַתָּלוּי”. / וָאֹמַר "בַּמָּה אָהַבְתָּ אוֹתוֹ / בְּתַבְנִיתוֹ אוֹ בִתְבוּנָתוֹ? " / וַיֹּאמַר “אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, / רַק הַבֵּט לְטוּב מִדּוֹתָיו וְרֹב חָכְמָתוֹ, / כִּי הוּא נָבוֹן וְחָכָם בְּכָל הַחָכְמוֹת וּכְמוֹתוֹ / לֹא הָיָה לְפָנָיו וְלֹא יִהְיֶה אַחֲרֵי מוֹתוֹ / וּבוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת וְנִבְחָרוֹת / מֵרֹב בְּנֵי אָדָם נֶעְדָּרוֹת”. / וָאֹמַר “סַפֶּר לִי מִדּוֹתָיו / וְאַחֲרֵי כֵן אֶשְׁאָלְךָ עַל חָכְמוֹתָיו”.

וַיֹּאמַר “אֵלֶּה הֵן מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת / וּמַעֲלוֹתָיו הָחֲמוּדוֹת: / הוּא שׂוֹנֵא כָל חָכָם וְאוֹהֵב כָּל סָכָל / וְלֹא יַסְפִּיק לוֹ כָל מִשְׁתֶּה וְכָל מַאֲכָל / וְלֹא יִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם עַד שֶׁיֹּאכַל. / וְעוֹד כִּי בִמְעַט בְּצָלִים אוֹ שׁוּמִים אוֹ חָצִיר אוֹ צְנוֹן / יֹאכַל חָמֵשׁ עוּגוֹת וְכָל אִישׁ לֹא יָחֹן חָנוֹן, / וְהוּא נָדִיב בְּהוֹנוֹ וּמֵימָיו וְלַחְמוֹ, / יְהִי כֵן יְיָ עִמּוֹ”. / אָמַרְתִּי “כְּבָר שָׁמַעְתִּי עִנְיַן אֲכִילָתוֹ / הַגֶּד נָא לִי מַה הִיא נְדִיבָתו ֹ?” / וַיֹּאמַר “הוּא מִתְנַדֵּב בְּגוּפוֹ וּבִמְמוֹנוֹ / וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר יִסְעָדֶנּוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ / קָרְעוּ מַפּוֹתָיו / וַיְנַתְּקוּ מוֹסְרוֹתָיו. / וּפַעַם אַחַת בָּא אֶל בֵּיתוֹ נִקְשֶׁה וְרָעֵב, / וְהוּא תָמִיד בְּכָל דַּל וְאֶבְיוֹן מְתָעֵב. / וַיְקַבְּלֵהוּ בְשִׂפְתֵי נְדָבָה / וַיַּרְאֵהוּ יָדוֹ הָרְחָבָה / וַיַּאֲכִילֵהוּ מְעַט פַּת חֲרֵבָה / וְלֹא הָיָה בָהּ שַׁלְוָה וְלֹא אַהֲבָה, / וְלִהְיוֹת לְבָבוֹ מִתְחַמֵּץ / לִצְמָאו ֹ הִשְׁקָהוּ חֹמֶץ, / וְכִי מֵאֵן הֶעָנִי לִשְׁתוֹתוֹ, / גֵּרְשָׁהוּ מִבֵּיתוֹ / וְלָקַח אֶת שִׂמְלָתוֹ / עַד אֲשֶׁר נָתַן שְׂכַר אֲכִילָתוֹ. / וַיִּבְכֶּה הָאֶבְיוֹן / וַיִּקְרָא לְאֵל עֶלְיוֹן / עַד אֲשֶׁר כִּבֶּס לְבוּשׁוֹ בְדִמְעָתוֹ / וּבְדַם כְּבֵדוֹ – סוּתֹה. / וַיֵּצֵא לַחוּץ / מֻכֶּה וְלָחוּץ / וְהוּא לְקַלֲלוֹ נָחוּץ, / וַיִּקְרָא בְאָזְנֵי הָעָם / בְּאַף וְזַעַם / שְׁנֵי הַבָּתִּים הָאֵלֶּה: רְאִיתִיו אִישׁ נָבָל אֲשֶׁר סוּתִי חָבַל, בְּבִרְכַּת הַר עֵיבָל יְבֹרַךְ הַנִּתְעָב! לְשׁוֹן כּוֹסוֹ דָבַק לְחִכּוֹ בַצָּמָא –וְשִׂפְתֵי שֻׁלְחָנוֹ עֲטוּפִים בָּרָעָב. וּמִנִדְבָתוֹ כִּי אִלּוּ הָיָה בִרְצוֹנוֹ, / לֹא הָיָה כָל דָּבָר יוֹצֵא מִבִּטְנוֹ, / וְכָל יוֹם גֵּרָה יִגַּר / מֵאֲשֶׁר בְּמֵעָיו אָגַר”.

וָאֹמַר אֵלָיו “לְמִי אֲשֶׁר לוֹ אֵלֶּה הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת / בֶּאֱמֶת נִקְרָא נָדִיב, כִּי יָקוּם עַל נְדִיבוּת. / וְעַתָּה הִנֵּה שָׁמַעְתִּי מִדּוֹתָיו, / סַפֶּר לִי חָכְמוֹתָיו”. / אָמַר “שְׁאַל כָּל חָכְמָה שֶׁתִּרְצֶה, / כִּי הוּא יֵדַע מֵאַיִן תִּמָּצֵא”.

וָאֹמַר “מַה יְּדִיעָתוֹ בְּחָכְמַת הָרְפוּאוֹת?”

אָמַר “יֵדַע כָּל מֵת שֶׁיּוּבַל לִקְבָרוֹת / וְיָבִין כִּי חָלָה אוֹ מְצָאוּהוּ צָרוֹת”.

“וּמֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים?”

אָמַר “כַּאֲשֶׁר יִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵדַע כִּי הוּא יוֹם וְכַאֲשֶׁר יֵצְאוּ הַכּוֹכָבִים יַכִּיר כִּי הוּא לַיְלָה”.

אָמַרְתִּי “וּמֵחָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן מַה יֵּדַע?”

אָמַר “יֵדַע כִּי אֶחָד וְאֶחָד הֵם שְׁנַיִם, וּמֵאָה וּמֵאָה הֵם מָאתַיִם”.

“וּמֵחָכְמַת הַשִּׁעוּר מַה יֵּדַע?”

אָמַר “יֵדַע כַּמָּה טְפָחִים בְּרֹחַב בִּטְנוֹ / וְכַמָּה זְרָתוֹת בֵּין זְקָנוֹ לְתַחְתּוֹנוֹ”.

“וּמֵחָכְמַת הַנִּגּוּן מַה יֵּדַע?”

אָמַר “בַּחָכְמָה הַזֹּאת הוּא יוֹתֵר מַשְׂכִּיל מִכָּל הַחָכְמוֹת, / כִּי הוּא מַכִּיר בֵּין נֶבַח הַכֶּלֶב וְנַהַק הַחֲמוֹר / וּבֵין קוֹל בְּכִי לְשִׁיר מִזְמוֹר”.

“וּמֵחָכְמַת הַהִגָּיוֹן מַה יֵּדַע?”

אָמַר “יֵדַע כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לְדַבֵּר כִּי אִם מֵהַגָּרוֹן / וְלֹא לָפִיחַ כִּי אִם מֵהַגָּרוֹן הַתַּחְתּוֹן”.

“וּמֵחָכְמַת הָעִבּוּר / אֲשֶׁר צָרִיךְ אֵלֶיהָ כָּל יָחִיד וְצִבּוּר / מַה יֵּדַע?”

אָמַר “כְּשֶׁיִּרְאֶה בֶטֶן הָאִשָּׁה בוֹלֶטֶת, יַכִּיר שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת”.

אָמַרְתִּי “וּמִתּוֹרָתֵנוּ / אֲשֶׁר הִיא חָכְמָתֵנוּ וּבִינָתֵנוּ / מַה יֵּדַע?”

אָמַר “יֵדַע כָּל חֻקָּה וּמִצְוָה: / כִּי כַאֲשֶׁר יִרְאֶה הָעֶרְוָה, / יַכִּיר אִם הוּא בַעַל מִילָה / אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה”.

אָמַרְתִּי “אֵלֶּה הֵן הַחָכְמוֹת שֶׁאָמַרְתָּ? אָרוּר יִהְיֶה הַתַּלְמִיד / וְהָרַב אֲשֶׁר אוֹתוֹ עַל סוֹדָן הֶעֱמִיד!” / וָאֹמַר אֵלָיו “חֵי נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ דּוֹדֶךָ, / גַּלֵּה אֵלַי כָל סוֹדֶךָ! / כִּי אִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה מִדּוֹתָיו וְחָכְמָתוֹ / אֵיךְ מָשַׁךְ לִבְּךָ בַעֲבוֹתוֹת אַהֲבָתוֹ?”

אָמַר “תִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ הָאֱמֶת?” / אָמַרְתִּי “מְאֹד חָפַצְתִּי לְשָׁמְעָהּ, לוּ אַתָּה חָפֵץ לְאָמְרָהּ”. וַיֹּאמַר “הֲתַחְשֹׁב כִּי לֹא אֵדַע שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת וּתְבוּנָה / וְהוּא נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה / וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה זִמְרִי / וְשׁומֵר חֻקּוֹת עָמְרִי, / וּבַל קְרֹב אֵלָיו / לָסִיר אִוֶּלֶת מֵעָלָיו? / אֲבָל אָהַבְתִּי אוֹתוֹ לֹא לִכְבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, / אַךְ לְאַהֲבַת בִּתּוֹ, / אֲשֶׁר הִיא יָפָה כַלְּבָנָה / בַּעֲלַת שֵׂכֶל וּתְבוּנָה, / וְאֶרְצֶה לָקַחַת אוֹתָהּ לִי לְמָנָה. / וְזוּלָתָהּ לֹא תִשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנַי, / כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינַי”. / אָמַרְתִּי “וּמַה יָּפְיָהּ וַהֲדָרָהּ?” אָמַר "הִנְנִי אַגִּיד לְךָ אֲשֶׁר עַל לְחָיֶיהָ קְוֻצּוֹתֶיה ָ שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב / וּמַרְאֶהָ נָאוֶה וְקוֹלָהּ עָרֵב, / עֵינֶיהָ כְיוֹנִים / וּלְחָיֶיהָ כַשּׁוֹשַׁנִּים / וְשִׂפְתוֹתֶיהָ כְחוּט הַשָּׁנִים / וְשִׁנֶּיהָ כִפְנִינִים / וּשְׁנֵי שָׁדֶיהָ כִשְׁנֵי רִמּוֹנִים. / וְלֹא אוּכַל לְהַלֵּל כָּל נְתָחֶיהָ, / כִּי קָצְרָה לְשׁוֹנִי מִשְּׁבָחֶיהָ / וְעָלֶיהָ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אֶרְאֶה דְמוּת אֹדֶם עֲלֵי סַפִּיר, בְּעֵת / אֶרְאֶה שְׂפָתַיִךְ עֲלֵי שִׁנַּיִך ְ. שֶׁמֶשׁ בְּפָנַיִךְ, וְלַיִל תִּפְרְשִׂי / עַל זָהֳרוֹ – עָבֵי קְוֻצּוֹתַיִך ְ".