אַתָּה רוֹקֵד לִי רוֹבּוֹט
מְנַסֶּה לְהַרְאוֹת לִי שְׁלִיטָה בַּחֲלַל הַגּוּף:
“לִי כְּיָחִיד אֵין סִכּוּי לְנַצֵּחַ”
עוֹלֶה עַל קִיר בִּכְאִלּוּ,
מְפַצֵּחַ אֶת קוֹרוֹת הַדְּמָמָה
שֶׁלְּאַחַר הַמָּוֶת.
“אֵין לָךְ מַה לִּדְאֹג”, אַתָּה אוֹמֵר,
“כֻּלָּנוּ בִּשְׁלַבֵּי שְׁלִיטָה”
“בְּמַצְּבֵי גְּסִיסָה”, אֲנִי אוֹמֶרֶת,
מְגָרֶדֶת אֶת הָעִקְצוּץ לְצַד הַלֵּב.
“רַק כְּשֶׁנַּחְלִיט לָמוּת, נָמוּת”.
אַתָּה מַמְשִׁיךְ לְרַבֵּט מוּלִי.
נַעֲזֹב אֶת מַחְסוֹר הַיַּלְדוּת
אֶת פִּצְעֵי הַהִתְבַּגְּרוּת,
וְעַל הַדֶּרֶךְ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת
בַּבַּגְרוּת.
וְאַתָּה עָיֵף תָּנוּחַ
"לֹא, תְּנוּ לְאִמָּא מָקוֹם
תְּפַנוּ לָהּ לָשֶׁבֶת".
בְּכָל שָׂפָה עֲיֵפוּת הִיא עֲיֵפוּת
הַגּוּף הוּא גּוּף וְהַמָּוֶת
הוּא אוֹתוֹ הַמָּוֶת.
"הַמֶּמְשָׁלוֹת לֹא מַכִּירוֹת בְּכָךְ
וּמְפַלְּגוֹת אוֹתָנוּ
כְּמוֹ חֶלְקֵי רוֹבּוֹטִים", אֲנִי אוֹמֶרֶת
וְלֹא מַצְלִיחָה לִצְחֹק
מֵאֵיךְ שֶׁאַתָּה מֵרַבֵּט לִי.