בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר לַדִּיאָלִיזָה

כְּאִלּוּ שֶׁהַשְׁפָּעַת הַיִּחוּס הָאִישֵׁי יְשִׁירָה

אוֹרְגָנִית

מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ.

הוּא מְנַסֶּה לוֹמַר: אֶת אַהֲבָתִי לֹא אֶקַּח אִתִּי לַקֶּבֶר.

מְבַקֵּשׁ שְׂמִיכָה נוֹסֶפֶת. קַר לוֹ.

מַחְזִיק בְּיִרְאַת כָּבוֹד אֶת סֵפֶר הַשִּׁירִים שֶׁלִּי,

שׁוֹאֵל אֵיךְ הִתְקַבֵּל וְאִם אָהֲבוּ אוֹתִי

כְּפִי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָם.

אֲנִי מַחְלִיקָה עַל מִצְחוֹ בְּאֹפֶן לֹא סִימֶטְרִי,

מְאַרְגֶּנֶת מִלִּים לוֹמַר אֲמִתּוֹת נֶאֱלָחוֹת.

אֲבָל הוּא לֹא מְעֻנְיָן לִשְׁמֹעַ שׁוּם כְּנִיעָה.