מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת הַכְּנִיסָה

בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מַגִּיעַ מֵהָעֲבוֹדָה

הָיִיתִי מְנַגֶּנֶת הַרְמוֹנְיוֹת חֲדָשׁוֹת

יָדַעְתִּי שֶׁהוּא יֵעָצֵר

לֹא יִכָּנֵס עַד סִיּוּם

הָאָקוֹרְד הַסּוֹגֵר

אָז בְּשֶׁקֶט בַּשֶּׁקֶט

הָיָה פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת

נִכְנָס וּמֵסִיר נַעֲלַיִם

לֹא הָיָה אוֹמֵר “שָׁלוֹם”

רַק מוֹצִיא צְלִיל עָנֹג שָׁקֵט

מֵצִיץ לַסָּלוֹן דֶּרֶךְ הַוִּילוֹן

מְסָרֵב לִפְרֹעַ אֶת עֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ

וּמֵעִיר אַגָּבִית

"הָיָה יָפֶה מַה שֶּׁנִּגַּנְתְּ

בַּסּוֹף"

מְשַׁחְרֵר אֶת הַוִּילוֹן וְנִגָּשׁ לִשְׁטֹף אֵת הַיְגִיעוֹת

הַיּוֹמִיּוֹת.

פָּאפָּא שֶׁלִּי