אָמְרוּ כִי הָיָה מִנְהָג מַלְכֵי רוֹמִי כְּשֶׁהָיוּ תוֹלִין אָדָם עַל עֵץ – לֹא הָיוּ מְקַבְּרִין אוֹתוֹ / עַד יוֹם עֲשִׂירִי לִתְלִיָּתוֹ. / וּבַעֲבוּר שֶׁלֹּא יִגְנְבוּהוּ קְרוֹבָיו וּמְיֻדָּעָיו / הָיָה שַׂר אֶחָד מִן הַגְּדוֹלִים מְמֻנֶּה עָלָיו / לְשָׁמְרוֹ בַלֵּילוֹת, וְאִם יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ – / הָיוּ תוֹלִים אוֹתוֹ בִמְקוֹמוֹ.

וַיְהִי יוֹם אֶחָד תָּלָה הַמֶּלֶךְ פָּרָשׁ אֶחָד שֶׁמָּרַד בּוֹ, וַיָּבוֹא הַשַּׂר לְשָׁמְרוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ. / וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיִּשְׁמַע צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה וַחֲזָקָה, / קוֹל בְּכִי וּנְאָקָה. / וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיִּרְכַּב עַל סוּסוֹ וַיֹּאמַר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה. וַיֵּלֶךְ לְעֻמַּת הַקּוֹל, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם / וַיִּמְצָא שָׁם אִשָּׁה, וְהִיא מָרַת-נֶפֶשׁ צוֹעֶקֶת בְּקוֹל יְלָלָה / בֶּאֱשׁוּן לַיְלָה וַאֲפֵלָה. / וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ “מַה לָּךְ, אֵשֶׁת כְּסילוּת, בַּחֲצִי הַלַּיְלָה לְקוֹנֵן / לִבְכּוֹת וּלְהִתְאוֹנֵן?” / וַתֹּאמַר “אֲדוֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, / עַל כֵּן אֶזְעַק בְּקוֹל נְהִי וָבֶכִי / וָיְיָ הֵמַר נַפְשִׁי / כִּי הַמָּוֶת חִלֵּל נֵזֶר רֹאשִׁי / וְהִפְרִיד בֵּינִי וּבֵין אִישִׁי, / וּבְרִית נְהִי נִהְיָה / וְתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה / מִלִּבִּי לֹא תוּפַר – / עַד אָשׁוּב אֶל עָפָר”. / וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ “קוּמִי, לְכִי לְבֵיתֵךְ וְשָׁמָּה קוֹנֲנִי עַל אִישֵׁךְ / וּבְכִי כְּכָל תַּאֲוַת נַפְשֵׁךְ!” / וַיֵּלֵךְ עִמָּהּ עַד שַׁעַר הָעִיר וַיָּשָׁב אֶל מְקוֹמוֹ.

וַיְהִי בַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי בָּעֵת הַהִיא שָׁמַע כְּמוֹ כֵן צַעֲקַת הָאִשָּׁה וְיִלְלָתָהּ / וַיָּרָץ לִקְרָאתָהּ / וַיְדַבֵּר עַל לִבָּהּ בְּשִׂפְתֵי חֶסֶד וְרַחֲמִים / דְּבָרִים טוֹבִים וְדִבְרֵי נִחוּמִים. / וְכִשְׁמֹעַ הָאִשָּׁה נֹעַם דְּבָרָיו / וְחֵלֶק אֲמָרָיו / אֲהֵבַתּוּ אַהֲבַת נַפְשָׁהּ / וַתִּשְׁכַּח לְכָל אֵבֶל אִישָׁהּ. / וַתֹּאמֶר לוֹ “אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי מִכָּל תַּאֲוָתְך ָ עֲצוּרָה, / כִּי נַפְשִׁי בְנַפְשְׁךָ קְשׁוּרָה / וּבַעֲבוֹתוֹת אַהֲבָתְךָ אֲסוּרָה”. / וַתֵּלֵךְ אַחֲרָיו וַיָּבוֹאוּ עַד מְקוֹם הָעֵץ – וְהִנֵּה הַתָּלוּי נִגְנַב מֵעָלָיו! וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ “לְכִי לְשָׁלוֹם, וַאֲנִי אֶבְרַח – אוּלַי אִמָּלֵט, כִּי פַחַד הַמֶּלֶךְ לִבִּי רוֹעֵץ, / פֶּן יִמְצָאֵנִי וְיִתְלֶה אוֹתִי עַל הָעֵץ”. / וַתֹּאמֶר לוֹ " אֲדוֹנִי, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת! / לְכָה-נָא אִתִּי וְנַעֲלֶה אִישׁ מִן הַשַּׁחַת / וְנִתְלֵהוּ תַחְתָּיו". וַיֹּאמֶר הַשַׂר “אֶבְחַר בַּמָּוֶת וְשִׁבְרוֹ / וְלֹא אַשְׁלִיךְ אָדָם מִקִּבְרוֹ”. / וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה “אֲנִי אֶחְפֹּר וְאוֹצִיאֶנּו ּ מִשָּׁם / וְלֹא יִהְיֶה עָלֶיךָ חֵטְא וְאָשָׁם. / כִּי אָמַר הֶחָכָם: מֻתָּר לְהוֹצִיא הַמֵּת מִקִּבְרוֹ לְצֹרֶך ְ הַחַי”. וַיָּשׁוּבוּ אֶל הַקֶּבֶר וַתּוֹצֵא הָאִשָּׁה אֶת אִישָׁהּ מִשָּׁם. / וְכִרְאוֹת הַשַּׂר אוֹתוֹ / אָמַר “מְאֹד חָרָה לִי כִּי חָפַרְתְּ אֶת קְבוּרָתוֹ, / מֵאֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל: / כִּי הָאִישׁ הַתָּלוּי אֲשֶׁר נִגְנַב מִעִמִּי הָיָה קֵרֵחַ – וְזֶה קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, / וְלֹא נוּכַל הַדָּבָר הַזֶּה לְהַעְלִים”. / וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה “אֲנִי אֶקְרַח אֶת רֹאשׁוֹ מְהֵרָה, / עַד אֲשֶׁר לֹא אַשְׁאִיר לוֹ שַׂעֲרָה”. / וַתִּמְרֹט רֹאשׁוֹ, וַיִּשָׂאוּהו ּ שְׁנֵיהֶם וַיִּתְלוּהוּ עַל הָעֵץ. וַיְהִי לְיָמִים אֲחָדִים וַתְּאַלֲצֵהוּ הַקְּדֵשָׁה / וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה.