אֵינִי צְרִיכָה עוֹד לִרְאוֹתְךָ
כְּדֵי לַחוּשׁ בְּךָ,
אֵינִי צְרִיכָה עוֹד אֶת שְׂפָתַיִךָ
הַלּוֹחֲשׁוֹת אֶל תּוֹךְ גֻמְחַת כִּפָּתִי,
אֵינִי צְרִיכָה עוֹד אֶת יָדֶיךָ
סְבִיב מָתְנַי.
אַט־אַט אֲנִי לוֹמֶדֶת,
בְּקֶצֶב הַנִּגּוּן שֶׁלָּנּוּ,
לֹא לִהְיוֹת עוֹד כִּי אִם אֶחָד,
מִתְנוֹעַעַת,
מִתְנוֹדֶדֶת
בֶּחָלָל הַזֶּה
הַמְּחַבֵּק אוֹתִי,
עֹצֶמֶת עֵינַיִם וְהִנֵּה…
מָה שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד כִּי אִם
רוּחַ
אוֹחֵז בִּי
וַאֲנִי מְנִיחָה לְגוּפִי הַמַּרְטִיט
לָלֶכֶת…
לְעוֹד לַיְלָה