משסיים הבורא את מלאכתו כתום ששת

ימים, שמט לו ליהלום אחד, שיהא

מתגלגל והולך מקצה העולם ועד קצהו.

באו בריות וקבעוהו במשבצת ושֵׁם

קראו לו. והיה היהלום מאיר באור-

יקרות, אור חסד ורחמים ואמת.

לימים, נתרבו שברי זכוכית בעולם, והיה

אורם עז קשה, ולא היו הבריות רואים

את אור היהלום, עד כי מנהג נעשה להם

לחפשׂו באור עז וקשה ממנו. והיה

אורם של שברי זכוכית מתרבה, ואורו

של יהלום מתמעט, עד כי חדלו הבריות

מקווֹת למצאו.

משחדלו הבריות מקווֹת, מיד הולך אורם

של שברי זכוכיות ומתמעט, ואימה

חשיכה יורדת לעולם, ומתוך החשיכה

עולה אור-יקרות, אור חסד ורחמים

ואמת, אורו של אותו יהלום.

באו בריות וקבעוהו במשבצת. ואין יודע

אם שם קראו לו כשמו מקדם, אך אורו

לבטח אור חסד ורחמים ואמת.

1.1.72