אַתָּה הוֹלֵךְ לַמִּרְפֶּסֶת וַאֲנִי מִתְכַּנֶּסֶת לִפְנִים הַבַּיִת
רְדוּפַת שָׁרָשִׁים שֶׁנֶּעֶקְרוּ
הַחֲשָׁשׁ שֶׁלִּי גּוֹבֵר כְּשֶׁעֲצֵי הַדֶּקֶל שֶׁנִּשְׁתְּלוּ לִפְנֵי אַרְבָּעָה עֲשׂוֹרִים
מַתְחִילִים לְהִתְרַעֵם עַל אֲדָמָה
עֲקוּדַת זְמַן רְפוּסַת מָקוֹם אֲנִי מֵאָז וּמֵעוֹלָם רוּחַ
מְדַלֶּגֶת מֵעַל בַּיִת בְּתוֹךְ בַּיִת בְּתוֹךְ הַבַּיִת
רָצָה בִּמְבוֹכֵי חָצֵר לְלֹא תַּחְתִּית
וְהִנֵּה אַתָּה חוֹזֵר אֵלַי, שֹׁרֶשׁ מְעֻשָּׁן,
מְנַסֶּה לִשְׁמֹר עַל סִפּוּרֵי הָאֵימִים מִפָּנַי.