(לרנן ברנן ידוע)

יוֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה

בַּזֶּרֶת שָׁמַיִם תִּכַּנְתָּ,

שׁוּב נָא הָאֹהֱלָה,

אֹהֶל בָּאָָדָם שִׁכַּנְתָּ.

לְאִמֵּנוּ צִיּוֹן שׁוּבָה

מִמְּךָ זֶה כַּמָה גֹרָשָׁה,

לֶחְיָּהּ מִדִּמְעָה רְטֻבָּה

נַפְשָׁהּ כַּיָּם נִרְעָשָׁה.

עָדֶיךָ בִתְפִלָּה בָאנוּ

הִנֵּה הַיּוֹם בָּא!

מקהלה

שַׂמְּחֵנוּ כִימוֹת עִנִּיתָנוּ

שְׁנוֹת רָאִינוּ רָע.

שָׁמַיִם וָאָרֶץ עֵדִים

כִּי בְּךָ לֹא בָגָדָה.

אִם כִּי בֵין זֵדִים

שָׁנִים רַבּוֹת נָדָדָה.

זְכוֹר אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ

בַּמִּדְבָּר אַחֲרֶיךָ הָלָכָה,

וּפְקוֹד חֶסֶד נְעוּרֶיהָ

אַחֲרֶיךָ בַּיָּם דָּרָכָה.

עִם אִמֵּנוּ בָכִינוּ

עֵת נָדְדָה וְנָעָה.

שַׂמְּחֵנוּ כֵימוֹת עִנִּיתָנוּ

שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.

אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת

נָתַתָּ לְאִמֵּנוּ בִנְקָמָה?

הֲמָכַרְתָּ אוֹתָהּ לִצְמִיתוּת

לִהְיוֹת שִׁפְחָה וְאָמָה?

אוֹהֲבִים עָלֶיהָ עָגָבוּ

וּבִבְרִיתְךָ לֹא שִׁקֵּרָה.

רֵיקָם בָּאוּ וְשָׁבוּ

לִפְנֵיהֶם דַּלְתָּה סָגָרָה…

לֶאֱמוּנָתָהּ עֵדִים אָנוּ

מִדַּרְכְּךָ לֹא נִתָּעָה.

שַׂמְּחֵנוּ כִימוֹת עִנִּיתָנוּ

שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.