לֹא הָיְתָה

עַל הַתַּפְקִיד

וְהוּא לֹא הָיָה

עַל הַחַיִּים

וּבְכָל מִקְרֶה הַשְּׁאֵלָה הִסִּיעָה אוֹתִי לִירוּשָׁלַיִם

‘לָקַח אֶת הַכּוּרְסָה הַיְשָׁנָה שֶׁהִבְטִיחָה לְפִנְחָס שָׂדֶה?’

הוֹ יֵא, לָקַח.

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי שֶׁהַסַּרְטָן מֵת

אִתּוֹ

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי שֶׁהִצְטַלֵּם

אִתִּי

"מְשׁוֹרֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת

רְצִינִי"

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים רְצִינִי בַּכּוּרְסָה

שֶׁחָשַׁק

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים וְעָזַב אֶת הָרְצִינוּת

הָלַךְ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

כָּכָה הוּא אֶצְלִי

בָּעֲדֶשֶׁת הַמְּצִיאוּת הַיְחִידָה

טָסְתִי

גַּם הוּא

חָזַרְתִּי

לְמָה לֹא מוֹצְאִים אֶת הָאֲנָשִׁים הֵיכָן שֶׁהִנַּחְנוּ אוֹתָם?