שָׁטָה בְמַיִם כַּבִּירִים סִירָתִי

בְּסוּפָה וּבְסַעַר;

אוֹרְבִים לָהּ גַּלִּים וּדְגֵי יָם לְבָלְעָהּ

וָהִיא — שָׁטָה הָלְאָה.

חוֹלְפָה אֳנִיָּה אַדִּירָה עַל דַּרְכִּי

בִּתְרוּעָה וּבְקִיטוֹר;

רוֹמְזִים לִי דְגָלִים: קוּם, עָזְבָה סִירָתְךָ —

וַאֲנִי בְסִירָתִי.

סוֹעֵר הַיָּם וּמִתְהוֹלְלִים גַּלָּיו,

מִמְּקוֹמִי לֹא אָמוּשׁ; —

אֵיךְ אֶעֱזֹב בְּלֶבֿיָם סִירָתִי הַקְּטַנָּה,

סִירָתִי הַדַּלָּה?