דָּבוּק שֶׁלֶט בַּד לָבָן בְּרָאשֵׁי הַדְּרָכִים בַּגַּן עַל רֹאשׁ הָר

וּכְתֹבֶת עַל גַּבּוֹ לוֹהֶטֶת, מַזְהִירָה אֲדֻמָּה כָאֵשׁ:

"אַל תִּגַּע בַּפְּרָחִים הַפְּרָאִים, אַל תַּשְׁחֵת אֶת יָפְיָם הַגֵּא,

הִתְעַנֵּג עֲלֵיהֶם, בֶּןֿאָדָם, אַךְ יָדְךָ אַל תִּשְׁלַח בָּהֶם!"

“אַל תִּגַּע בַּפְּרָחִים הַפְּרָאִים”! — מִי חָרַת, מִי נָתַן הַצָּו? —

אֵין זֹאת כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים פּה אֶרְאֶה בְחֶרֶט אֱנוֹשׁ

וְרוּחוֹ שֶׁל אֲבִירֿהַטֶּבַע הַדּוֹבְרָה מֵעַל רֹאשׁ הַבָּד! —

צָפָה הָאֵל מִמְּרֹם שָׁמָיו וַיְכוֹנֵן מַבָּטוֹ לַגַּיְא

וַיַּרְא וְהִנֵּה נֶאֱלָח לֵב אָדָם, מִיֹּפִי וָאוֹר כֻּלּוֹ סָר,

וְהָיוּ חֲמוּדוֹת הַטֶּבַע, כָּל נִטְעֵי הָרֹךְ וְהַפְּאֵר,

בְּעֵינָיו שַׁעֲשׁוּעֵיֿחֲלוֹף, בְּנֵי רֶגַע אוֹ שָׁעָה אוֹ יוֹם,

וַתִּבְעַר חֲמַת אֵל בְּקִרְבֹּו וְרַחֲמָיו הֵם נִכְמְרוּ בוֹ

עַל נִטְעֵיֿנַעֲמָנָיו הָרַכִּים, תִּפְאֶרֶת הַיְצִירָה שֶׁלּוֹ,

שְׁאֵרִית הַהוֹד בְּעוֹלָמוֹ הַכָּלֶה וְאוֹבֵד בַּגַּיְא,

וַיִּטַּע לוֹ גַן בְּרֹאשׁ הָרִים לֹא דָרְכָה בּוֹ רֶגֶל עֲדֶן,

כִּמְצוּדַתֿמִבְטַחִים אַחֲרוֹנָה לְמִשְׁכַּן הַיֹּפִי הַנָּם

בְּחֵיק נוֹף צָנוּעַ וְשָׁלֵו, לֹא חֻלַּל בְּנִשְׁמַתֿאַף אִישׁ,

וּפְרָחִים לָרֹב קִרְבּוֹ טִפַּח, נְטִיעֵי כָל גַּוָּן וּמִין,

הַפְּרָאִים כַּטֶּבַע הוֹרָתָם וְחָפְשִׁים כִּמְרוֹמֵי הָהָר.

וּלְשׁוֹמֵר שָׂם לָהֶם לֹא חֶרֶב מִתְהַפְּכָה כִּבְעֵדֶן הַגַּן,

כִּי שֶׁלֶטֿבַּד הִדְבִּיק בַּדְּרָכִים לְעֶבְרֵי הַגַּן עַל רֹאשׁ הָר

וּבְאֵשׁ וּבְדָם חָרַת עָלָיו הַכְּתֹבֶת בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ:

"אַל תִּגַּע בַּפְּרָחִים הַפְּרָאִים, אַל תַּשְׁחֵת אֶת יָפְיָם הַגֵּא,

הִתְעַנֵּג עֲלֵיהֶם, בֶּןֿאָדָם, אַךְ יָדְךָ אַל תִּשְׁלַח בָּהֶם!"

וְהָיָה כִי יַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ זוֹ הֵלֶךְ מִיּוֹשְׁבֵי הַגַּיְא

וְרָאָה הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה וְחָמַד אֶת יָפְיָם בַּלֵּב

וְשִׁלַּח יְמִינוֹ לָגַעַת בְּאֶחָד מִנִּטְעֵיֿהַתֹּם —

וְהִנֵּה כְמוֹ בְאֹרַחֿפֶּלֶא תְנַצְנֵץ לְעֵינָיו אֲזַי

דְּמוּת שֶׁלֶט בַּד לָבָן אֲדוּםֿכְּתֹבֶת וְקוֹל אֵלָיו קוֹרֵא מִשָּׁם:

“אַל תִּגַּע בַּפְּרָחִים הַפְּרָאִים, אַל תַּשְׁחֵת אֶת יָפְיָם הַגֵּא!” —

וְעָמַד הַהֵלֶךְ מְבֻיָּשׁ, כְּיֶלֶד מִתְחַטֵּא לִפְנֵי אֵם,

מוּל פִּרְחֵיֿהַגַּן הָעַלִּיזִים הָרוֹחֲצִים בִּנְגֹהוֹתֿהַיּוֹם,

וְאָצַר לָנֶצַח בְּקִרְבּוֹ וְשָׁמַר בְּלִבּוֹ הַדַּל

אֶת מַרְאוֹת הָאוֹר וְהַחֶמְדָּה, יְצוּרֵי הַיֹּפִי הַתָּם,

שֶׁנִּגְלוּ בְרָאשֵׁי הַדְּרָכִים לְעֵינָיו בַּגַּן עַל רֹאשׁ הָר.

וּבְדַרְכֵי הַחַיִּים כִּי יֵתַע וְגִשֵּׁשׁ בַּאֲפֵלַת הַגַּיְא

כְּזִכְרוֹןֿתִּפְאֶרֶת שׁוּב יִגָּל לְעֵינָיו הַשֶּׁלֶט הַזָּר,

וְכִדְמוּתֿאוֹר בְּיָםֿשְׁחוֹר מִתְגָּעֵשׁ יוֹפִיעַ וְיַזְהִיר הַצָּו:

"אַל תִּגַּע בַּפְּרָחִים הַפְּרָאִים, אַל תַּשְׁחֵת אֶת יָפְיָם הַגֵּא,

הִתְעַנֵּג עֲלֵיהֶם, בֶּןֿאָדָם, אַךְ יָדְךָ אַל תִּשְׁלַח בָּהֶם!"

מצודת מונטגומרי, תרע"ח.