בִּמְרוֹמֵי שְׁנֵי הָרִים נִשָּׂאִים

זֶה מוּל זוֹ נַחְנוּ דֹם,

כִּסְפִינְקְסִים מֵאַרְצוֹתֿהַפְּלָאִים

הַקּוֹרְנִים בִּנְגֹהוֹתֿהַיּוֹם.

שְׁנֵי הָרִים וּשְׁנַיִם לְבָבוֹת

אַךְ אֶחָד הַחֲלוֹם יִפְרַח בָּם:

שְׂבַע אַהֲבָה עַלֿאַף תּוֹרַת אָבוֹת

וּפְסַח עַל נֵדֿמֶרְחָק הָרָם.

הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשִׁי הִזְהִירָה

כְּאוֹמְרָה: קוּם, פְּסַח וַעֲבֹר;

וְכָל הַיְקוּם אָמַר לִי שִׁירָה

וַיְנַבֵּא לִי אשֶׁר וָאוֹר.

וָאֹמַר: לָךְ יָדִי אוֹשִׁיטָה

בְּטֶרֶם יֵאָסֵף יוֹם חָי,

אַךְ הָיוּ לִי סְלָעִים לִמְחִתָּה

הָאוֹרְבִים בְּמוֹרַד הַגָּיְא.