נַעֲנֵיתִי לְךָ, אֲדוֹנִי מָוֶת, כִּי קָרָאתָ לִי!

חֲבֵה כִמְעַט קָט וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ,

אֶת נַפְשִׁי לְךָ אֶתֵּן — הֵן אוֹתָהּ רַק אִוִּיתָ —

וּגְוִיָּתִי לָאֲדָמָה שַׁי אַשְׁאִירָה.

נַעֲנֵיתִי לְךָ, מָוֶת! אַךְ אַל תָּאֶץ בִּי,

לֹא אוּכַל תֵּת לְךָ נִשְׁמָתִי עוֹד:

לֹא לִי הִיא כֻלָּהּ. דַּע, לֹא אֶחָד אֲנִי אָדוֹן לָהּ! —

מֵעֵבֶר יָם, בְּנוֹף מֶרְחַקִּים, בְּאֶרֶץ בָּהּ תִּפְרַחְנָה הַנְּשָׁמוֹת

שָׁם יִשְׁכֹּן אִישׁ גְּדָלֿלֵב, גְּאוֹןֿהַנֶּפֶשׁ — אָבִי.

בְּרִית כְּרוּתָה לוֹ לָאִישׁ הַזֶּה וּלְנַפְשִׁי עֲדֵי עוֹלָם:

הוּא טִפַּח אוֹתָהּ, גִּדֵּל אוֹתָהּ כְּבַתֿשַׁעֲשׁוּעִים לוֹ

וַיִּצֹּק אוֹר וָחֵן וְטֹהַרֿרוּחוֹ עָלֶיהָ,

בְּזֹךְ שְׁמֵיֿלִבּוֹ הָעֲמֻקִּים שְׁטָפָהּ

וּבְכוּר מַחֲשַׁבְתּוֹ הַמְזֻקָּקָה צְרָָפָהּ

עַד כִּי בְרֶשֶׁת חוּטֵיֿזֹהַר מַאֲלִיפִים, אִיֿנִרְאִים אַךְ אִיֿנִתָּקִים,

אֶל נַפְשׁוֹ הוּא הַגְּדוֹלָה קְשָׁרָהּ לְדוֹרֿדּוֹרִים.

אַךְ אוּלַי — מִי יוֹדֵעַ, מָוֶת אַכְזָר? — אוּלַי אַךְ זֶה עַתָּה

בִּצַּעְתָּ רֶשַׁעֿזְמָמָךָ וַתִּגְזֹל נֶפֶשׁ אָבִי וּבֶןֿבְּרִיתִי

וַתַּעֲבֹר אָרְחוֹתֿיָם וַתָּשָׁב אֵלַי, בְּנוֹ, לְבַשֵּׂר לִי הַבְּשׂוֹרָה

וְהִיא, נִשְׁמָתוֹ, צְרוּרָה אִתְּךָ בִכְנָפֶיךָ —

אִם כֵּן קוּם, אֲדוֹנִי מָוֶת, קוּם וּפְגַע בִּי!

הֵא נַפְשִׁי לְךָ — קָחֶהָ! אַל תְּפַגֵּר!

צְרוֹר אוֹתָהּ גַּם הִיא בִשְׁחוֹרֿמְעִילְךָ

וּבְחֶבְיוֹן נִשְׁמַתֿאִישׁ, מֵעֵבֶר יָם הֵבֵאתָ אִתְּךָ, שִׂימָהּ!

תָּנַחְנָה שְׁתֵּי הַנְּשָׁמוֹתֿהַתְּאוֹמִים, נִשְׁמַת אָב וּבְנוֹ,

בִּגְבוּלוֹתֶיךָ, מָוֶת, יַחְדָּו

כַּאֲשֶׁר נָחוּ גַם בִּהְיוֹתָן עוֹד בִּגְבוּלוֹת אֶרֶץֿחַיִּים;

תִּינַקְנָה זוֹ מִזּוֹ תַנְחוּמוֹתֿגִּיל, צִנּוֹרוֹתֿאוֹר וּמַעְיְנוֹתֿחָזוֹן;

תִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן אֶחָד צִיר בְּגַלְגַּלֿהַנְּשָׁמוֹת בּוֹ תִּסֹּבְנָה נֶצַח,

וּשְׁתֵּיהֶן יַחַד תֶּאֱרֹגְנָה בְחוּטֵיֿרוּחַ נַעֲלָמִים

חֲלוֹםֿתִפְאַרְתָּן לֹא אֵל וְלֹא שָׁטָן, לֹא חַיִּים אַף לֹא מָוֶת

בּוֹ יִשְׁלְטוּ שַׁלֶּטֶת לְעוֹלָמִים.

ניוֿיורק, תרע"ט.