אֲנִי לַסְּתָו —
לֹא, אֲנִי הַסְּתָו
וּמִתּוֹכוֹ תּוֹךְ־כָּבְדִי מְכוֹפֵף
גֵּו קַיִץ מַבְחִיל שֶׁהָיִיתִי,
מַשִּׁיר אַחֲרוֹנֵי עַנְפֵי נְחשֶׁת
אֶל זָהָב צְרוּף־גִּיל
וְעוֹד מְעַט אֶהְיֶה הַחֹרֶף וּמִתּוֹכִי
הַנֹּגַהּ הַצָּרוּב בְּצִבְעֵי שְׁקִיעָה
יַלְבִּין בְּלֹבֶן סוֹפִי —
וְאֶהְיֶה הַלֹּבֶן
וְאֶהְיֶה הַמְּחִיקָה
וּבְסֵדֶר הֶגְיוֹנִי
אֶהְיֶה הֶחָצָב.