וְכַאֲשֶׁר נִלְאֵיתִי חַכּוֹת לוֹ —

הוּא שָׁב בְּשׁוּבָהּ

כְּמוֹ רַק לַמַּכֹּלֶת יָצָא

לְצֹרֶךְ גַּפְרוּר אוֹ מָה

וּבְנַחַת כִּסָה אָז כֻּלִּי הַמְיַחֵל

בִּמְלֹא־כָּל־הָאָרֶץ אַמְנוֹנֵי־תָּמָר

כְּמוֹתָם לֹא נִרְאוּ מִבְּרֵאשִׁית —

וְשָׁתַל אוֹתָם בְּרֹךְ וְהִדֵּק

וְהִשְׁקָה אוֹתָם בּוֹ־זְמַנִּית

וְהֵסִיר סְבִיבָם הַמְיֻּתָּר

וְדִשֵּׁן

וְדִיֵּק לְאַבֵּק כָּל אַבְקָן חָבוּי

וְהִפְרָה

עַד הֱיוֹת עֶרְגָּתִי כֻּלָּהּ עֲרוּגָה

שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם רֶגֶב פָּנוּי

לְהַכְנִיס בָּהּ מִלָּה אַחַת

אֱנוֹשִׁית.