אֲנִי לַסְּתָו —

לֹא, אֲנִי הַסְּתָו

וּמִתּוֹכוֹ תּוֹךְ־כָּבְדִי מְכוֹפֵף

גֵּו קַיִץ מַבְחִיל שֶׁהָיִיתִי,

מַשִּׁיר אַחֲרוֹנֵי עַנְפֵי נְחשֶׁת

אֶל זָהָב צְרוּף־גִּיל

וְעוֹד מְעַט אֶהְיֶה הַחֹרֶף וּמִתּוֹכִי

הַנֹּגַהּ הַצָּרוּב בְּצִבְעֵי שְׁקִיעָה

יַלְבִּין בְּלֹבֶן סוֹפִי —

וְאֶהְיֶה הַלֹּבֶן

וְאֶהְיֶה הַמְּחִיקָה

וּבְסֵדֶר הֶגְיוֹנִי

אֶהְיֶה הֶחָצָב.