י״ט בחשוון תשיי׳א — 30.10.1950

בישיבה המאה ושמונים וארבע של הכנסת הראשונה

כידוע לכם, מאחר שלפני שבועיים דחתה הכנסת ברוב את הצעתי להקים ממשלת־מעבר בת 7 חברים, כדי לערוך בחירות בהקדם האפשרי, החזרתי לנשיא־המדינה את המנדט להרכיב ממשלה חדשה. הנשיא הטיל את התפקיד על החי פ. רוזן. ומה שלא עלה בידי להביא לפני הכנסת — הצעה על ממשלה יציבה בת 13 חברים — עלה בידו, ואני מביא לפניכם, בעצם, רק פרי עבודתו.

החבר פנחס רוזן, מתוך עניוות ואצילות, לא רצה לקחת על עצמו הכבוד להביא ההצעה לכנסת והודיע לנשיא, כי אינו מקבל על עצמו השליחות ומייעץ למסור זאת לראש־הממשלה. הנשיא הטיל עלי מחדש תפקיד זה, ואני מביא לפניכם ממשלה של שלושה־עשר על בסיס קווי־היסוד של הממשלה שאושרה בכנסת במארס 1949, בתוספת המסקנות הכלכליות של הממשלה המונחות לפניכם על השולחן. הממשלה מיוסדת על אחריות קולקטיבית, בהתאם לפרק הראשון של קווי־היסוד. חלקי הקואליציה המוצעת הודיעו לי על רצונם לתמוך בממשלה זו עד תום כהונת הכנסת, בראשית שנת 1953, והממשלה הזאת — אם תאושר— תציע לכנסת חוק על משך כהונת הכנסת, עד תום ארבע שנים מיום היבחרה בפעם הראשונה.

הואיל ונשמעו במשך הזמן תלונות מצדדים שונים על הפליה ועל כפיה, הרי ממשלה זו תעשה כל אשר ביכלתה לעקור כל הפליה וכפיה בעניני כלכלה, חינוך, תרבות ודת מאיזה צד שלא תבוא. הממשלה תקים ועדת־שרים אשר תברר תביעות דתיות של חבריה, ועד אשר יושג סידור בשאלות הללו ישאר הסטאטוס־קוו לגבי עניני הדת. חברי הממשלה — אם הממשלה הזאת תאושר — תהיה להם הרשות למנות מתוך חברי־הכנסת סגנים, אשד להם יעניקו השרים חלק מסמכותם, אבל מינוי סגן לא ישחרר אותם מאחריותם המלאה על כל פעולות המשרד שלהם ולא על חלקם באחריות הקולקטיבית של הממשלה.

וזהו הרכב הממשלה המוצעת (לפי האלף־בית):

דוד בן־גוריון — ראש־הממשלה ושר־הבטחון

יעקב גרי — שר־המסחר־והתעשיה

דב יוסף — שר־התחבורה

פנחס לוביאניקר¹ — שר־ההקלאות (אני מקווה שישנה שמו לעברית)

הרב יצחק־מאיר לוין — שר־הסעד

גולדה מאירסון — שר־העבודה והביטוח העממי (אני מביע גם פה תקוותי שתשנה שמה)

יהודה־ליב מימון — שר הדתות ונפגעי המלחמה

אליעזר קפלן – שר האוצר

פנחס רוזן — שר־המשפטים

דוד רמז² — שר־החינוך־והתרבות

בכור־שלום שיטרית — שר־המשטרה

משה שפירא — שר הפנים, הבריאות והעליה

משה שרת — שר־החוץ

הממשלה משאירה לעצמה הזכות למזג כמה משרדים — אם תראה צורך בכך, — ותודיע על־כך בשעתו לכנסת.

בשם כל חברי הקודמים ובשם אלה שנכנסים עכשיו לממשלה, אני רוצה להביע רגשי צער על פרידתנו מחברנו היקר זלמן שזר, שכבר מזמן ביקש את הממשלה להטיל עליו שליחות מיוחדת, שהוא רואה בה יעוד גדול ביהדות של זמננו, שאינה מתישבת עם היותו חבר בממשלה, ואני מקווה שאפשר יהיה בקרוב לפרסם דבר השליחות הזאת.

אני מציע לכנסת לאשר הממשלה בהרכבה החדש.