לזכרו של יהודה ברנר

עוּרָה, שִׁירִי, לְדוֹבֵב עֲלִילָה

הֲרַת חֲרָדוֹת וּגְבוּרָה –

עֲלִי, שִׁירָתִי, כְּחַמָּה בְהִילָּה,

חוֹנְנִי הַקְּבָרִים וּשְׂאִי תְפִלָּה

עַל בָּנִים אַלְמוֹנִים בַּמְּכוֹרָה –

סַפְּרִי, שִׁירָתִי, עַל כֻּלָּם, עַל כֻּלָּם,

אֵיךְ קָבְרוּ אֲחֵיהֶם וַיִּשְּׂאוּ אֶת עֻלָּם.

עַל בָּנִים אַלְמוֹנִים לְאֻמָּה עִקֵּשָׁה

לֹא אָבוּ הִכָּנַע בַּמֵּצָר –

עַל לֶכְתָּם בַּיָּמִים אַחֲרֵי מַחְרֵשָׁה

וְרִבְצָם בַּלֵּילוֹת עַל מִשְׁמָר –

סַפְּרִי, שִׁירָתִי, עַל כֻּלָּם, עַל כֻּלָּם,

אֵיךְ עָמְלוּ בַּשָּׂדוֹת וַיֻּצַּת יְבוּלָם.

אֵיךְ הֻצַּת יְבוּלָם וַיִּשַּׁחוּ קִמְעָה

לַחְפֹּן מִן הָרֶמֶץ הֶחָם –

הוּא עִשֵּׁן, הוּא עִשֵּׁן… הִסְתַּכְּלוּ בְּדִמְעָה,

וַיָּשׁוּבוּ הַעְמֵק מַעְנִיתָם –

וַתִּשְׁמַע תַּבְעֵרַת אַדְמָתָם אֶת קוֹלָם:

“אֵרַשְׂנוּךְ, שְׁדֵמָה, עַד עוֹלָם, עַד עוֹלָם!”

הִתְלַקְּחִִי, שִׁירָתִי, דּוֹבְבִי אֶת הַשֶּׂגֶב

שֶׁל הַשַּׁחַר הַהוּא בַּגָּלִיל –

אֵיךְ הָרַסְנוּ עֲלוֹת מִמִּזְרָח וּמִּנֶּגֶב

קַדֵּשׁ בַּחֲנִיתָה כָּל סֶלַע וָרֶגֶב,

קֹמֶץ חוֹלְמִים מַעְפִּיל –

אֵיךְ בִּשְׁחוֹר הַלֵּילוֹת בְּמַחֲנֵה אֹהָלִים

דָּמִינוּ צוּק סֶלַע בְּלֵב יָם גַּלִּים.

דָּמִינוּ צוּק סֶלַע, נִמְשַׁלְנוּ לְצוּר,

קִדְּמוּנוּ סְלָעִים כְּאַחִים –

זָקַף רֹאשׁ־שֵׂיבָה רַס־אֶל־נַקּוּר,

בֵּרְכַתְנוּ חַמָּה בְּקֶרֶן דִּי־נוּר,

כְּרֶמֶז מֵחוֹף מִבְטַחִים –

אֵיךְ בַּשַּׁחַר הַהוּא גַּם עֶרְיַת אֲבָנִים

בְּחִיּוּךְ מִתְחַטֵא הִסְבִּירָה פָּנִים.

הִתְלַקְּחִי, שִׁירָתִי, וְהַנְעִימִי שִׁיר עַז

עַל אָחִי שֶׁקָּרַס וְנָפָל –

אֵיךְ אֶטְוֶה אֶת שִׁירִי, קֻלְמוֹסִי אֵיךְ אֹחַז,

וְיָדִי זוֹ הַיּוֹם עַל אָחִי הַנּוֹעָז

סָתְמָה הַגּוֹלָל – –

אֵיךְ נִיבִים אֲבַקֵּשׁ, וְהָעֵת לֹא עֵת־שִׁיר

בִּנְפֹל אֲרָזִים בְּאַדִּיר!

הַאֲזִינוּ, צוּרִים וְהַקְשִׁיבָה, הַיָּם,

עֵדַי הַיְּקָרִים בַּגָּלִיל –

כִּבְשׁוּ בְּחֻבְּכֶם חֲזוֹנֵנוּ הָרָם,

עַל לִבְּכֶֶם הֶעָצוּם שִׂימוּהוּ חוֹתָם

עַל הָעֹצֶב הָרַב וְהַגִּיל –

שִׁמְרוּהוּ הֵיטֵב לְדוֹר כִּי יָבוֹא

פִּקְדוֹנֵנוּ יִטֹּל – יַצְפִּינוֹ בִּלְבָבוֹ.