עִם הַשַּׁחַר, עֵת עָלִינוּ, וְכָתֵף אִמְּצָה כָּתֵף,

רַב הָרֶנֶן, רַב הַזֶּמֶר הַמְפַכֶּה מִלֵּב לַלֵּב.

הַחַמָּה שָׁלְחָה קַרְנֶיהָ וַתָּפֵז שִׂיאֵי גָלִיל,

וַתִּשַּׁק עֵינֵי הַנַּעַר – עֵין אָחִי הַמַּעְפִּיל.

וּבָעֶרֶב, עֵת רָקַדְנוּ, וְכָתֵף לָפְתָה כָּתֵף,

רַב הַצַּהַל, רַב הַטֶּפֶף בַּמָּחוֹל הַמִּשְׁתַּלְהֵב.

הַשְּׁקִיעָה טָוְתָה צְלָלֶיהָ, אֹפֶל רַד לַמַּחֲנֶה,

שְׂשׂוֹנֵנוּ לֹא אֻכַּל עוֹד וַיִּבְעַר בָּעוֹר כַּסְּנֶה.

אַךְ בַּלַּיְלָה, עֵת שָׂרִינוּ, וְכָתֵף תָּמְכָה כָּתֵף,

דַּם אָחִי נָשַׁק לַסֶּלַע, דַּם אָחִי הִרְוָה הַכֵּף.

אַנְחָתוֹ נָשָׂא הָרוּחַ, רוּחַ־חֹרֶף בַּמְּעַרְבָּל,

וַיִּשְׁקֹט אָחִי בַּלַּיְלָה וַיִּטְהַר גּוּפוֹ בַּטָּל.

רַב הַשַּׁאַג וְהַבֶּכֶה, רַב הַנַּאַק וְהַיְבָב,

וַיְבַכֵּהוּ גֶשֶׁם־חֹרֶף, הִסְפִּידָהוּ, בַּר־לֵבָב.

עַל קִבְרוֹ, כְּעַל עַרְשֵׂהוּ, שַׁח אָבִיב מְאֹד מַזְהִיר,

וַיָּשִׂיחַ וַיְפַזֵּם לוֹ אַגָּדָה פִּלְאִית וָשִׁיר.

אַגָּדָה פִּלְאִית וָשִׁיר לוֹ הוּא הֵשִׂיחַ וַיְפַזֵּם,

עַל אַחִים שֶׁעוֹד יִרְבָּצוּ בֵּין כֵּפִים בְּלֵיל שׁוֹמֵם,

עַל אַחִים שֶׁעוֹד יָשׂרוּ וּלְבָבָם כַּלֶּהָבָה,

יִשְׁתְּלוּ שָׁתִיל בְּרֶנֶן, בְּרַחֲמִים וְאַהֲבָה.

לַיְלָה. הַמַּחֲנֶה רוֹגֵעַ. הַמַּחֲנֶה עָטוּי צְלָלִים.

כְּבַד בְּשׂוֹרוֹת נָשַׁב הָרוּחַ וַיַּחֲלֵק לָאֹהָלִים.

פְּעוּטוֹת, נָא אַל תִּבְכֶּינָה כִּי תֵעֹרְנָה בַּמַּחְשָׁךְ,

לֹא תָמִיד יַבְעִית הָאֹפֶל – שַׁחַר עוֹד מְעַט יִזְרָח!