א    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם

הָלַךְ סַבָּא זַ"ל לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם,

וּבְחֻבּוֹ, עֲקוּדָה כְּעוֹלָה וְקָרְבָּן,

הִתְלַבְּטָה צִפִּיָּה גְדוֹלָה,

וְזִיו מַבָּטוֹ מִבְּעַד הֶעָנָן

הִתְרַפֵּק לַחַמָּה הָעוֹלָה.

בַּיָּמִים הָהֵם

הָלַךְ סַבָּא זַ"ל לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם,

וַיִּשָּׂא חֲזוֹנוֹ עַל לִבּוֹ כַּחוֹתָם,

וְעֵינָיו – שְׁנֵי גְבִיעִים הַמְּלֵאִים עַל גְּדוֹתָם.

וְיֵשׁ – פְּנִינֵי דֶמַע נִגְּרוּ מִגָּבִיעַ

וַיִּהְיוּ אָז בַּשַּׁחַר כְּטַל מֵרָקִיעַ.

הוּא צָעַד

וַיֶּאֱרַךְ שְׁבִיל אַחֲרוֹן לְאָדָם נָע וָנָד –

הָיָה זֶה שְׁבִילוֹ כְּתַמְצִית חַיֵּי־נֶגֶף,

וַיְמַן לוֹ כָּל רֶגֶב גַּם כֶּשֶׁל גַּם שֶׂגֶב.

כָּרַע

שָׁכַב כָּאֲרִי וְנַפְשׁוֹ נִסְעָרָה,

וַיַּבֵּט בָּאֵין־סוֹף וַיֵּדַע לְבָבוֹ

כִּי חַיִּים יְצַוֶּה לִבְנוֹ כִּי יָבוֹא.

ב    🔗

יָצָא אַבָּא לַחַיִּים וְאִתּוֹ אֵין דָּבָר

זוּלָתִי גוֹרָלוֹ, עֹל כָּבֵד עַל צַוָּאר,

אַךְ בַּחֲזוֹן אֲבוֹתָיו, בְּלֶכְתּוֹ לוֹ בָּדָד,

דָּבַק לְאַהֲבָה וַיְאָרְשֵׂהוּ לָעַד.

מִנִּי אָז דֹּם נָשַׁק אֶת יַד הַהַשְׁגָּחָה

וַיְפַלֵּל לִבְרָכָה.

אוּלָם מָעֲטָה הַבְּרָכָה בְּחַיָּיו,

לוֹ הֵמַר גּוֹרָלוֹ, בּוֹ רַבּוֹת הִתְאַנָּף,

וַיֹּאחַז בִּסְעָרָה וַיִּצְנֹף וַיְטַלְטֵל

אֶת אֲשֶׁר הוּא טִפַּח לוֹ בַּיּוֹם וּבַלֵּיל.

הוּא שָׂרָה לַגּוֹרָל, מֵעִיֵּי חֻרְבָּנוֹ

לְבֵנִים, לֹא נָגְעָה בָּן מַפֹּלֶת, חָפָר,

וַיְבַקֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְכוֹנֵן בִּנְיָנוֹ

מֵחָדָשׁ – וַיְפַלֵּל וַיַּאֲמֵן בַּמָּחָר –

אַךְ קִרְקֵר הַגּוֹרָל בַּמָּקוֹם בּוֹ חָנָה

אֶת אֲשֶׁר לוֹ בָּנָה.

עוֹד שָׂרָה – וְהִנִּיחַ נִדְבָּךְ לְנִדְבָּךְ –

אַךְ פָּנָיו מֶה עָגְמוּ, אוֹר עֵינָיו מַה דָּעַךְ,

זָב דָּמִים חֲזוֹנוֹ וַיְשַׁוֵּע בַּלֵּבָב –

כִּי הִשְׁבִּית אֶת חַגָּיו וַיְחַלֵּל שַׁבְּתוֹתָיו.

אָז הָיוּ שַׁבָּתוֹת עֲגוּמוֹת מִימֵי חֹל

וַתִּרְוֶינָה יְתוֹם וַתֵּדַעְנָה מַה שְּׁכוֹל.

נִכְלְמוּ שַׁבָּתוֹת וַתִּבְכֶּינָה בַּדָּם –

וַיִּכְאַב הָאָדָם.

עִם שַׁחַר, עִם שַׁחַר בַּחֹרֶף וּסְתָו

הָיָה אַבָּא עֵר,

דּוּמָם הִתְיַפַּח רֹאשׁ יָקָר לִי וָשָׂב,

וָאֶעֱצֹר תּוּגָתִי וָאֶכְלָא בִּי הַיְבָב

לְבִלְתִּי יַכֵּר –

אָז גָּמַעְתִּי קוֹלוֹ בְּשׁוֹרְרוֹ תְּהִלִּים,

זִיו פָּנָיו עֲטוּרֵי הַטַּלִית וּתְפִלִּין,

וַיְהִי לִי הַחֶדֶר מִקְדָּשׁ מְעָט –

וּבַמִּקְדָּשׁ – קוֹל אַבָּא לוֹחֵשׁ לוֹ וָשָׁר –

עַד יָצָא לַעֲמָלוֹ לַנֶּכֶר הַקָּר.

יָדַע אַבָּא הִתְפַּלֵּל בְּכָל פִּנָּה נִדָּחָה,

קָפֹא מוּל כֹּתֶל אָטוּם וְאִלֵּם.

שָׁם דִּבֵּר לֵאלֹהָיו וְלִבּוֹ בּוֹ בָּכָה,

וַיִּמְצָא בַּתְּפִלָּה צֳרִי וּמְנַחֵם.

הֶאֱזִין לְקוֹל סָב שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם

וּלְשַׁוְעַת אֲבוֹתָיו הַגּוֹוְעָה בָּאֵין־סוֹף,

וַיְחַשֵּׁל בִּתְפִלָּה אֶת הָרַע־לוֹ לְטוֹב.

וַיְטַפַּח לוֹ חֲלוֹם הַהוֹלֵךְ נָע וָנָד

בְּאֶרֶץ אָבוֹת הָחֵשׁ לוֹ מִפְלָט

מִסּוֹעָה וּמִסָּעַר –

וַיּוֹסֶף וַיַּאֲמֵן: אִם גַם יִתְמַהְמַהּ

בּוֹא יָבוֹא חֲלוֹמוֹ וְיַרְעִיף נֶחָמָה,

אַךְ עָבְרוּ הַשָּׁנִים – לֹא רָצָה הַגּוֹרָל

וַיַּחְמֹס חֲלוֹמוֹ וַיְשִׂימֵהוּ לְאַל.

וַיְמַן לוֹ כָּל רֶגֶב גַּם כֶּשֶׁל גַּם שֶׂגֶב.

הָיָה כִּשְׁלוֹנוֹ גוֹרָלוֹ בְּאֵין מָנוֹס,

אַךְ הָיָה בִּטְחוֹנוֹ לְמִשְׂגָּב וּמָעוֹז

הַבָּז לְכָל נֶגֶף.

הוּא הִבִּיט בָּאֵין־סוֹף וַיֵּדַע לְבָבוֹ

כִּי חַיִּים יְצַוֶּה לִבְנוֹ כִּי יָבוֹא.

ג    🔗

וַחֲלוֹם אַבָּא נִתַּן לוֹ לַבֵּן –

לֹא זָכָה אַבָּא לָשׁוּב וּלְחוֹנֵן

עַפְרוֹת מְכוֹרָה –

בַּנֵּכָר עוֹד וַיְקַוֶּה לְאוֹרָה.

וְהַבֵּן בַּמּוֹלֶדֶת הָלַךְ לוֹ צוֹעֵן

אַחֲרֵי פַעֲמֵי הַחֲלוֹם,

וַתִּדְבַּק בּוֹ נַפְשׁוֹ, וַתִּשַּׁק אֶת עֻלּוֹ –

וַיַּאֲמֵן: עוֹד יִזְכֶּה וְיֶאֱסֹף יְבוּלוֹ.

הָלַךְ הַבֵּן אַחֲרֵי הַחֲלוֹם

וּפְנֵי לְהָבִים פָּנָיו –

נָשְׁרוּ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת מֵחֲלוֹם

וּפֶתַע נִצַּב מַרְעִיד וְעֵירֹם

בַּקָּרָה –

רוּחוֹת טִלְטְלוּהוּ, סוּפָה וּסְעָרָה

בֵּינוֹת אַבְנֵי נֶגֶף –

וַיְמַן לוֹ כָּל רֶגֶב גַּם כֶּשֶׁל גַּם שֶׂגֶב.

אַךְ רָחַשׁ לְבָבוֹ: אִם אַכְזָר הַגּוֹרָל –

אָשׂר לוֹ בַּקְרָב – וְאוּכָל!

לֹא אֶפְשֹׁט צַוָּארִי בְּעוֹד חַמָּה בְּהִלָּהּ,

וְלֹא אֲרַצֶּה סְעָרוֹת בִּתְפִלָּה –

אִם הַסַּעַר יִקְרַב – אֵט מִצְחִי לִרְעָמִים,

וּכְשֹׁךְ זַעֲמוֹ – שׁוּב אֶגְחַן עַל תְּלָמִים.

ד    🔗

בַּמּוֹלֶדֶת אָהַב –

בָּאָרֶץ נָשְׁבוּ אָז רוּחוֹת סְתָו

וְהֵמָּה חָיוּ אֲבִיב אַהֲבָה.

בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב, בְּשׁוּבָם מִפָּעֳלָם,

הִתְכַּנְּסוּ בְּאָהֳלָם

הַחוֹרֵץ לְשׁוֹנוֹ מוּל שְׂדֵה בַּרְקָנִים –

סָפְדוּ מִסָּבִיב וְהֵילִילוּ תַּנִּים,

אַךְ הָיָה אָהֳלָם בְּעֵינֵיהֶם כִּדְבִיר –

הוּא הִבִּיט בְּעֵינֶיהָ עֵינֵי הַסַּפִּיר,

תְּמָכָהּ בִּזְרוֹעוֹ וְעִדְּנָהּ בְּמַבָּט,

וַיִטֶּו לָהּ שִׁיר – שִׁיר לִבּוֹ הַנִּרְעָד.

הִתְנַשְּׁבוּ רוּחוֹת סְתָו

וְהֵמָּה חָיוּ אֲבִיב אַהֲבָה.

הָיוּ הַלֵּילוֹת אִלְּמִים וְקָרִים

וְהֵמָּה קָפְאוּ כְּזוּג צִפֳּרִים

בְּגֶשֶׁם וּטְחָב –

בָּא פֶּלֶא לֵילוֹת וּטְרוּפֵי אַהֲבָה

טֻלְטְלוּ כְּסִירוֹת קַלִּילוֹת בְּלֵב־יָם.

הָהּ, לַיִל אָפֵל שֶׁהֻצַּת תַּאֲוָה,

הָהּ, גּוּפוֹת צְעִירִים, הִתְלַקְּחָה תְּשׁוּקָתָם!

אַךְ יָדְעָה אָז נַפְשָׁם כִּי מָחָר יוֹם עָמָל –

נֶאֶלְצוּ הַסִּירוֹת לַעֲגֹן בַּנָּמָל.

וּפַעַם בָּעֶרֶב שָׁכְבוּ חֲבוּקִים,

רָחֲשׁוּ בְּעֵינֶיהָ תְּהוֹמוֹת עֲמֻקִּים,

הֶאְדִּימָה מוּלָם הַחַמָּה הַגּוֹוַעַת –

אָז סָח לָהּ בְּרַעַד:

– יַלְדָּה!

הָבָה חַיִּים מוּל מָוֶת נָקִים

וְיִהְיוּ לְנִיצוֹץ לְהָאִיר מַחֲשַׁכִּים.

נְצַוֶּה חֲלוֹמֵנוּ לַבֵּן כִּי יָבוֹא

עַד יָקוּם וְיַאֲזֵן לְרַחֲשֵׁי לְבָבוֹ.

אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ וְנִשַּׁח

וְהוּא יַחְתֹּר לַבָּאוֹת,

וְשֶׂגֶב גַּם לוֹ יְנַצְנֵץ בַּמַּחְשָּךְ

וְכֶשֶׁל אוּלַי וּדְמָעוֹת –

אַךְ נַאֲמִין: הוּא יִזְכֶּה לִקְצֹר בְּהָקִיץ

אֶת אֲשֶׁר יִזְרַע בַּחֲלוֹם.