זֶה לִי שְׁנָתַיִם אֲשֶׁר נָשָׂאתִי
בַּעַל, וְעוֹדוֹ חַי, וְאֵין לִי נֹעַם.
יָמוּת בְּחֵץ בָּרָק וּמִקּוֹל רָעַם
אָז בֵּין בְּנוֹת הַחֵן אֱהִי שָׂרָתִי.
הַמָּוְתָה יוֹם יוֹם אֲנִי קָרָאתִי,
כִּי נִכְסְפָה נַפְשִי לְשַנּוֹת טַעַם.
לֹא אֵדְעָה מָה אַחֲרִית הַזָּעַם
יוּאַר, וְיֹאבַד יוֹם בְּבֵיתוֹ בָאתִי.
אֶרְאֶה שְׁכֵנָה בֵין שְׁלֹשִׁים חֹדֶש
שָׁלֹש בְּעָלִים עַל אֲשֶׁר קָבָרָה
כָּל הַשְּׁכֵנוֹת אוֹמְרוֹת: אַשְׁרֶיהָ!
הִיא חִלְּלָה אֵלִים וְשָׂרֵי קֹדֶש,
הִיא כַלְּבִיאָה בֵּין אֲרָיוֹת גָּרָה,
וּבְתוֹך כְּפִירִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ.