שִׂחֲקוּ יְלָדִים בִּזְרִיקַת עַרְמוֹנִים

יְרֻקִּים, קוֹצָנִיִּים – עִם סוֹף־קַיִץ גָּשׁוּם,

אַךְ אֲנִי בְּלִבִּי רַק עָלֶיהָ חָשַׁבְתִּי,

עַל נִיעַ רֹאשָׁה הַחוּם.

צָנְחוּ עַרְמוֹנִים כָּל הַיּוֹם, כָּל הַיּוֹם,

לְמַגַּע הַמָּטָר הָרוֹטֵט,

חֲבוּיָה הִיא יָשְׁבָה בַּפֵּרוֹת הַשּׂוֹרְטִים

בְּעוֹדִי עַרְמוֹנִים מְלַקֵּט.

חֲבוּיָה בֵּין טִפּוֹת, לְבוּשָׁה בְּקוֹצִים,

וְלוֹחֶשֶׁת מִלִּים עַל אָזְנִי,

וּבְהַגִּיעַ הַסְּתָו עֵת הַפְּרִי הִתְבַּקֵּעַ,

נִפְנְפָה לִפְרֵדָה בְּשֵׂעָר עַרְמוֹנִי.