לוגו
[אדום עקר]
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1


אֱדוֹם עַקֵּר אֲשֶׁר עָקַר2

עֲדֵי אוֹבֵד נְטַע כַנָּה3


וְגַם הַקְדֵּר פְּנֵי קֵדָר

אֲשֶׁר אוֹתִי מְאֹד עִנָּה4


וְתַצְמִיחַ צִדְקֵנוּ

וְיִשְׁעֵנוּ כְמוֹ גַנָּה5


וְתִבְנֶה עִיר מְשׂוֹשֵׂנוּ6

וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה7


5 וְאֶבֶן מָאֲסוּ בוֹנִים

תְּשִׂימֶנָּה לְרֹאשׁ פִּנָּה8


וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשׁוּבוּן

וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה9



  1. בכתב יד במחזור ויטרי אוקספורד 1100, עמ‘ 308; במוזיאום הבריטי, מס’ 1056 לפי תחכמוני, קאמינקא, עמ' 476.

    נדפס במחזור ויטרי, עמ‘ 178. צונץ, Literaturgeschichte, עמ’ 681, מונה כשירים נפרדים אדום ותצמיח ולא מנה אבן מאסו, כי חשב כנראה, בית זה כפסוק מן המקרא. עיין על טעותו ד‘, כרך ד, מקורות נוספים. לפי ד’, כרך א, נדפס גם ב“הבדלה”, ולא מצאתי (אולי ספר אחר מזה שהיה בידי). לפי הנ“ל זהו חלק בלתי נפרד מן השיר הקודם ”דרור יקרא" ואולם אין החריזה שווה (עיין להלן).

    השיר מיוחד לדונש על פי: א) מחזור ויטרי, שצירפו ל“דרור יקרא”. ב) השימוש בנְטַע כנה על פי נְעַל רגלי, עיין קטעים “עדי נעל רגלי”. ג) הסטיה מן המשקל בשימוש נפעלים במקום מפועלים: צדקנו (3); אבן מָ (5 — עי' הערות). לפי ד' הוא לדונש בן לבראט, אולם יעקב רייפמן התנגד לדעה זו (הכרמל, א, 245) מבלי להביא ראיות לדבריו ומבלי לקבוע מי היה דונש המאוחר.

    במחזור ויטרי הוא חלק מ“דרור יקרא”, אולם יש לחשוב, כי זהו שיר בפני עצמו, מאחר שבו חרוז אחיד בכל הבתים וב“דרור יקרא” חרוז מיוחד לכל שני בתים.

    המשקל הוא המרנין. עיין ילין, עמ‘ קצ, מס’ 29. על הסטיות עיין בעלות השיר.

    החרוז שווה בכל סופי הבתים ואין צורך ברווחים אחרי כל שני בתים.  ↩

  2. השווה בית 5 ב“דרור יקרא” ובית 2 ב“דלה שובב”. — עקר, קאמינקא, תחכמוני, עמ' 476: “עקור”. — נְטַע, על פי ישעיה ה, ז.  ↩

  3. כנה = ישראל, על פי תהלים פ, טז.  ↩

  4. סוגר, שמואל ב יג, כב.  ↩

  5. ישעיה סא, יא.  ↩

  6. דלת, ירמיה מט, כה.  ↩

  7. ערים בנחלת יהודה. יהושע טו, לא.  ↩

  8. תהלים קיח, כא. — וְאֶבֶן מאסו, ד': אבן מאסו.  ↩

  9. ישעיה לה, י פסוק מן המקרא כלשונו ובלתי מותאם למשקל השיר. בית זה נמצא גם בשיר המסופק “איך נוי שודד”, 50–51.  ↩