בכתב יד אוקספורד, 1100, עמודה 308.

נדפס פעמים רבות. על המקורות הרשומים בד' יש להוסיף:

1) ל‘ וואגנר, Letterbode, III, עמ’ 31; 2) י‘ מרקוס, מזרח ומערב, ד, עמ’ 3 (נזכר); 3) שערי תפילה, פרנקפורט 1919, עמ‘ 362; 4) עבודת ישראל, הוצ’ י‘ בר, עמ’ 563, בהערות מפורטות; 5) סדר ברכות ויניציאה, לפי הערות בר בעבודת ישראל; 6) צונץ, Synagogale poesie, עמ‘ 218 בהערה (נזכר); 7) ד’ ילין, לתורת המליצה בתנ“ך והשירה העברית בספרד, ירושלים תרצ”ט, עמ' 218.

בשיר שני בתים ויתכן כי זהו שריד של שיר ארוך יותר. משקון, Jewish Review, כרך א‘, עמ’ 173, רצה לתקנו כחורז כולו כמו “דלה שובב” ו“דרור יקרא”.

ברכת המזון לחתנים. לפי רייפמן ברכת המזון לאבלים.

המשקל הוא המרנין. עיין ילין, עמ‘ קצ, מס’ 29. אות גרונית כשוא מורכב כנח: אהְרן (2).  ↩

סוגר, ישעיה לה, ו.  ↩

דלת, תהלים כג, ג. — נחנו, בלי אות קשר אחריה בראשית כד, כז. — מעגלי, כך ויניציאה לפי בר ומשקון; נ“א: במעגלי תיקון מעתיקים על פי תהלים. — צדק, בסידור ”בית יעקב“, למברג 1928, קכה, א: צדק וכשרון, ולפי משקון הוסיף זאת ר' יעקב עמדן. — בני אהרן, כך בסדר ברכות לפי בר, המוסיף כי דונש רמז בזה לשמו ”הלוי“, ושינו המעתיקים: בני ישורון, כדי להתאים את הבית לכל איש ישראל. גם בֶּר הרשה לעצמו לשנות ”לבני ציון“ כדי שיתאים למשקל. לדעת משקון היה כתוב: ”בני אהרן“, כי היו מכבדים את הכהן להיות המברך ראשונה (ולא כרמז לדונש הלוי), ושינו רק מסדרי שערי תפלה. — סוגר, השווה לסוגר בית 4 ב”דרור יקרא“. — נוסח משקון (שם טעויות דפוס רבות בשני הבתים) בדלת: ”נחנו מעגלי כשרון", ולא ביאר את תוכן הדברים.

אין לקבוע בודאות, אם השיר הוא של דונש בן לבראט ואין גם לשללו ממנו בודאות. אקרוסטיכון השם דונש, כאשר נוהג דונש לחתום שירים רבים (עיין הערות לקרובה) הידועים לנו. היה מקובל לחשוב, כי השיר הוא של דונש בן לבראט וכך גם לנדסהוט בעמודי עבודה; צונץ, Synagogale Poesie; בר בעבודת ישראל וכן קאמינקא, תחכמוני, עמ‘ 476. יעקב רייפמן בהכרמל, א, עמ’ 245 מתנגד לזה ושוללו ממנו ומיחסו לדונש מאוחר מבלי להביא ראיות לזה ומבלי לומר מי היה דונש המאוחר. כך גם ש‘ ברנשטיין בתרביץ, טו (ת"ש), חוב’ ב, עמ‘ 98. י’ מרקוס לא קיבל את דעת רייפמן, כי דרך זו של אקרוסטיכון היא של דונש בן לבראט, ומן הראוי לציין, כי יש קשר לשיר זה בשיר “דרור יקרא” (עיין הערה לבית 2). אולם גם את השיר ההוא שולל רייפמן מד‘. י’ דוידזון במאמר שני פיוטים בתוך ספר היובל לא‘ קאמינקא, עמ’ 8, הערה 1, מקבל דעת רייפמן מבלי להזכיר ליד “דוי הסר” גם את יתר השירים, שמזכיר רייפמן, אולם הוא מציין, כי אין ידיעות על דונש מחבר “דוי הסר”. וכנגד רייפמן יש גם להזכיר את הבית 152 של יהודי בן ששת:

"וּבֵית דָּוִד רוֹדִים / וּבֵית אַהְרֹן עוֹבְדִים

וּבֵית לֵוִי מוֹדִים / עֲרָבִים וּבְקָרִים" (עי‘ מבוא, עמ’ 9).  ↩