כולו בכתב–יד יחיד בעולם. עיין הערות “ובניך”.

הדלת הראשונה נמצאת גם בכתבי היד של צחות וספר השם.

בדפוס בתשובות דונש על רס“ג, עמ' 30, סימן 104; צחות, ויניציאה ש”ו, דף קס, ב (הוצאת ליפמאן לו, א); ספר השם, שער ב, סעיף ג; הרכבי, זכרון לראשונים, ה, עמ' צט. מתורגם לגרמנית על ידי גייגר בלי הדלת האחרונה (עי' להלן),

השיר לד‘ על פי החיבור שבו נמצא ועל פי עדות ראב“ע בצחות: ”על כן טעה שתי טעויות רבי אדונים הלוי ז“ל”. גייגר ב JZfWul., IV (1866), עמ’ 203, חושב, כי חיבר את השיר משורר בן דורו של ד'. הרכבי מיחסו ליצחק בן מר שאול (עיין שם, הערה ט).

לפי שד"ל (תשובת דונש על רס"ג, עמ' 30, הערה 11) יעקב הנזכר בשיר הוא יעקב בן יצחק ג‘ו (עיין עליו דברי ימי ישראל, גרץ–שפ“ר, III, עמ‘ 370–368; בגרמנית 3, ה, עמ’ 329–332; שד”ל בתשובות דונש על רס“ג, שם; גייגר בכתב–העת הנ”ל, עמ‘ 203; הרקמה, מהדורת קירכהיים, עמ’ 122 (= מהדורת וילנסקי, עמ' רכו); כתאב אללמע, עמ‘ 208; ח’ שירמן, יצחק אבן כלפון, תרביץ, ז (תרצ"ו), עמ' 296). הרכבי מתנגד לזה, כי אין לאחר את זמן חיבור התשובות, ואין לקבל את דעתו, אף כי איננו בטוחים, כי הכוונה היא ליעקב ג’ו. בכל אופן לא ידוע לנו יעקב אחר שהיה מנכבדי ספרד ושרי המלוכה והשתתף

במלחמות המוסלמים כשמואל הנגיד.

השיר נתחבר אחרי תשמ"ה (985), כי בשנה זו בערך עלה יעקב אבן ג'ו לגדולה.

הקטע נדפס בצורת שלושה בתים, אולם אין כאן יותר מאשר בית אחד והדלת של הבית השני ויש להשאיר ריווח אחר השורה השניה, כי זה מתוך שיר מרובע.

המשקל הוא הארוך. עיין ילין, עמ‘ קפח, מס’ 7. – הסטיות מן המשקל הן: גרונית בשוא מורכב כנח; ביעְקבים; יעְקבנו (1).  ↩

היש, בצחות: אם יש. – ביעקבים, וכך שנערים בשיר לדורש החכמות, בית 60. – כמו יעקבנו, ‏ בספר השם: כיעקבנו; בצחות: ביעקבנו, נגד המשקל. צונץ, Synagogale Poesie, עמ' 119, מביא שימוש כזה אצל משוררים אחרים. ועיין שפת יתר, וורשה 1895, סעיף פה.  ↩

יזכו אל, תיקוני, בתשובות דונש על רס"ג: יזכינו אל; הרכבי: יְזַכֶּנוּ אל. – בבנין, בתשובות דונש והרכבי: בנין.  ↩

צבי הר־זהב, לשוננו, יד (תש"ו), עמ‘ 198, חושב, כי יעקב אבן ג’ו חיבר שיר זה ולא פירש את הוכחותיו לדעתו זו.  ↩