צָרַר בִּכְנָפָיו רוּחַ עֶרֶב

אוֹתִי וְאֶת הָעוֹלָם;

מִקְצֵה הָאָרֶץ בָּא, לָחַשׁ בְּאָזְנָי:

עוֹד חַי אַתָּה!

רָז אַחֲרֵי רָז, רָז אַחֲרֵי רָז –

מְלֵא סוֹדוֹת אָנִי!

פָּרַץ כּוֹכָב בִּמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם,

חָדַר אֶל לִבִּי וְאֶל לֵב הָעוֹלָם,

אַחֲרָיו שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי גַם רְבִיעִי…

כּוֹכָב אַחֲרֵי כּוֹכָב, כּוֹכָב אַחֲרֵי כּוֹכָב –

מְלֵא אוֹרָה אָנִי!

רוּחַ, רוּחַ וְסוֹדוֹתָיו,

כּוֹכָב, כּוֹכָב וְאוֹרוֹתָיו, –

מַה קָּדוֹשׁ הָעוֹלָם וּמָה רָם!

עָבַר רוּחַ אַהֲבָה, אַחֲרָיו רוּחַ קְדֻשָּׁה,

נְשָׁקוּנִי עַל עֵינֵי וְעַל שְׂפָתַי,

עוֹלָמוֹת הֵבִיאוּ בְּכַנְפֵיהֶם,

הוֹשִׁיבוּם בְּחַדְרֵי לִבִּי וּפָרְחוּ –

מְלֵא עוֹלָמוֹת אָנִי!

דובז’ין ע“ג דרבנץ, תרס”ח